לקראת יום השנה השלישי לטבח 7 באוקטובר, מפרסמים הבוקר משרד הביטחון והביטוח הלאומי נתונים מעודכנים על המחיר הכבד שגבתה המלחמה. מאז פרוץ המלחמה נרצחו 1,029 אזרחים, בהם 63 ילדים ובני נוער. 778 מהאזרחים נרצחו ביום הטבח עצמו, ועוד 251 נרצחו מאז.

למניין חללי מערכות ישראל נוספו 1,318 נופלים מאז בוקר שמחת תורה, כ"ד בתשרי תשפ"ד. בין הנופלים חללי צה"ל, משטרת ישראל, שב"כ, שירות בתי הסוהר וכבאות והצלה, לצד רבש"צים וחברי כיתות הכוננות. הם נפלו בלחימה ברצועת עזה, בדרום, בצפון, בלבנון וביהודה ושומרון.

נתוני הביטוח הלאומי ממחישים גם את מעגל השכול בקרב משפחות האזרחים שנרצחו: יותר מ־7,150 בני משפחה נוספו למשפחת השכול, בהם 2,143 הורים, 355 אלמנות, 880 יתומים ו־3,772 אחים ואחיות.

בשלוש השנים האחרונות נוספו 87,286 אזרחים למניין נפגעי פעולות האיבה. מרביתם נפגעו ב־7 באוקטובר, והיתר במהלך המלחמה ובמבצעים "עם כלביא" ו"שאגת הארי" באיראן.

מתוך כ־43 אלף בקשות להכרה בנכות שהוגשו לביטוח הלאומי, אושרו כ־40 אלף. רובם המכריע של המוכרים, 34,878 אזרחים, הוכרו בשל פגיעה נפשית. עוד 3,171 הוכרו בשל פגיעה פיזית, ו־2,355 בשל פגיעה משולבת. יתר הבקשות עדיין נבחנות בוועדות הרפואיות.

היקף הנפגעים והעלייה במספר המובטלים הביאו את הוצאות הביטוח הלאומי ליותר מ־8 מיליארד שקלים. למעלה מ־6 מיליארד שקלים שולמו לנפגעי פעולות האיבה, למשפחות החללים ולמשפחות החטופים, לצד מענקים למפונים ולמשרתי המילואים.

בנוסף, יותר מ־2 מיליארד שקלים שולמו כדמי חל"ת לכ־300 אלף אזרחים. כ־100 אלף מהם הוצאו לחופשה ללא תשלום במהלך מבצע "עם כלביא", וקרוב ל־200 אלף במהלך מבצע "שאגת הארי".