שלוש שנים חלפו מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל ומתקפת הטרור הרצחנית ב-7 באוקטובר, ובצה"ל מפרסמים שורה ארוכה של נתונים המסכמים את פעילות הכוחות בגזרות השונות, לצד הלקחים שהופקו והשינויים שבוצעו בעקבות אירועי אותו יום.
אחד הנתונים הבולטים נוגע לפגיעה בשרשרת הפיקוד של ארגוני הטרור ובמחבלים שהשתתפו בטבח. בשיתוף פעולה בין חיל האוויר, אגף המודיעין ואגף המבצעים חוסלו במהלך המלחמה ארבעה ראשי זרוע, 17 מפקדי חטיבות, כ-60 מפקדי גדודים וכ-300 מפקדי פלוגות.
מתחילת המלחמה תקף צה"ל כ-100 אלף מטרות בכלל הגזרות. כ-65 אלף מהן הותקפו ברצועת עזה, כ-28 אלף בלבנון ובסוריה, כ-4,500 באיראן וכ-80 מטרות בתימן.
במקביל, במהלך שנות המלחמה התמודדה ישראל עם היקפי ירי משמעותיים מכמה זירות. על פי הנתונים, כ-10,200 פריטים שוגרו מרצועת עזה, כ-20 אלף מלבנון, כ-1,200 מאיראן, כ-50 מסוריה וכ-90 מתימן.
צה"ל מפרסם גם את הנתונים הכואבים של המלחמה. 970 חללים נפלו בנסיבות מבצעיות. לצד זאת, יותר מ-70 אחוזים מהחיילים שנפצעו במהלך המלחמה שבו לשרת.
אחד השינויים המרכזיים שבוצעו בעקבות תחקירי 7 באוקטובר נוגע להגנת היישובים הסמוכים לגבול רצועת עזה. במסגרת המהלך שודרגו גדרות, דרכי ביטחון, שערים, עמדות ממוגנות, תאורה, מכ"מים ואמצעי תצפית.
מחלקות ההגנה והרבש"צים חוזקו באמצעי לחימה, מיגון, אמצעי קשר ורחפנים. בנוסף הוטמעה אפליקציית "נץ", שנועדה לאפשר שיתוף מידע ותקשורת.
בעקבות תחקור פריצת המכשול ב-7 באוקטובר הוקם גם מכשול פיזי מסיבי, המשלב יכולות טכנולוגיות מתקדמות מעל ומתחת לפני הקרקע. מטרתו היא לצמצם את יכולות האויב ולמנוע חדירות לשטח ישראל.
במקביל נמשכה הפעילות נגד תשתיות הטרור ברצועה. באמצעות מודיעין מדויק ולמידת השטח הושמדו וטוהרו מאות איתורים, ובהם בורות שיגור, מחסני אמצעי לחימה ותשתיות טרור נוספות.
גם שיטת הקידוחים לאיתור תשתיות תת קרקעיות הורחבה ושוכללה. מאז הפסקת האש באוקטובר האחרון בוצעו יותר מ-4,000 קידוחים. לצד זאת בוצעה השמדה נרחבת וממוקדת של תשתיות תת קרקע לאורך הקו הצהוב, ובהן מנהרות במרחב בית חאנון ומנהרת "יידרור לבן".
בחיל האוויר יישמו אף הם שורה של שינויים בעקבות לקחי 7 באוקטובר, במטרה לשפר את המוכנות למלחמה רחבה שתפרוץ בהפתעה במספר זירות ולחזק את ההיערכות להגנת הגבולות.
במסגרת השינויים גובשו פקודות ייעודיות, הורחבו הסמכויות שניתנו לדרגי השטח, הותאמו מאמצי האיסוף המודיעיני ושונתה יציבת ההגנה וההתקפה של החיל. סדר הכוחות שנמצא בכוננות הוגדל עד פי ארבעה לעומת ערב המלחמה, ובמערכים מסוימים אף עד פי שישה.
בנוסף חוזקה יציבת השליטה והורחבו המנגנונים שנועדו לבנות תמונת מצב במהירות ולאפשר מענה מיידי בהגנה ובהתקפה. הכשירות להתמודדות עם תרחישי פתע נבחנת באופן שוטף בתרגילים ובאימונים של דרגי השטח והמטה המבצעי.
ביהודה ושומרון אותרו והוחרמו במהלך התקופה יותר מ-3,800 אמצעי לחימה. כ-45 אלף מבוקשים נעצרו ועוכבו לחקירה, ובהם סוחרי ומחזיקי אמצעי לחימה, מבוקשים שתכננו לבצע פיגועים בטווח הזמן המיידי, פעילי טרור, מיידי אבנים ובקבוקי תבערה ומסייעי טרור. בנוסף הוחרמו יותר מ-46 מיליון שקלים שיועדו לטרור.
במקביל לנתוני צה"ל, המועצה האזורית אשכול התייחדה עם זכרם של 259 הנרצחים בטקס הזיכרון המועצתי המרכזי לציון שלוש שנים ל-7 באוקטובר. תושבים מכל יישובי המועצה הגיעו לטקס, ובהם גם תושבי יישובים שעדיין לא שבו לבתיהם, לצד משפחות שכולות ופדויי שבי.
במועצה ציינו כי מאז 7 באוקטובר נולדו באשכול יותר מ-750 תינוקות, נתון שמסמל עבור התושבים את התקווה ואת תהליך השיקום.
ראשת המועצה האזורית אשכול, מיכל עוזיהו, אמרה: "שלוש שנים אחרי, כל חטופינו שבו הביתה והיישובים שלנו ממשיכים בדרך חזרה, אבל אין קיצורי דרך. נדמה שלעתים דווקא עכשיו הכאב גדול יותר, ורק עכשיו אנחנו מתחילים לעכל עוד שכבה ממה שקרה לנו. 259 מאהובינו נרצחו 119 נחטפו, צעירים מכל הארץ נרצחו כשרקדו פה. אבל תראו אותנו 3 שנים אחרי. הישובים חזרו והם בתהליך צמיחה משמעותי- במושב מבטחים נבנים בתים חדשים, נחנכה שכונת צעירים בנירים, בארי יחזרו בשנה הבאה ובינתיים ילדי שכבה ז' החלו ללמוד כאן, אין בית פנוי בניר עוז ואפילו התקיימה שם חתונה ראשונה מאז ה-7 באוקטובר. יש באשכול 800 צעירים בשנות שירות ומכינות ומשפחות מצטרפות מכל הארץ לישובים שלנו. מועצה אזורית אשכול היא קהילה. נמשיך במסע יחד, בדרישה ללקיחת אחריות והקמת ועדת חקירה, בלוודא שמיצרים מציאות שונה וביטחון משמעותי ולא רק תחושה. לזכרם ולאורם של הנרצחים והנופלים נעשה הכל בכדי להיות ראויים".
