מדרגות האסון במירון (צילום: David Cohen/Flash90)

סיפור מיוחד ומעורר מחשבה מעביר הרב יהונתן ענבה, אשר מעניק מבט מחודש ועמוק על הדרך שבה אנו תופסים את הקשר שלנו עם בורא עולם. המעשה מספר על בחור ישיבה צעיר בשם ויקי, אשר הגיע מארצות הברית כדי לשקוד על תלמודו בארץ הקודש. כשהגיע חג ל"ג בעומר, ראה הבחור כיצד חבריו לספסל הלימודים נערכים בהתרגשות רבה לנסיעה המסורתית לציון הרשב"י במירון. מתוך רצון להצטרף אליהם, חייג ויקי לאביו שמעבר לים כדי לבקש את רשותו ואת ברכתו לנסיעה. אולם תשובת האב הייתה חדה וחד משמעית. האב דאג לשלומו של בנו והפציר בו שלא יעז לנסוע לשם, מכיוון שהעריך שהדבר כרוך בסכנה.

על אף האזהרה המפורשת של אביו, הלחץ הסביבתי והרצון להרגיש חלק מהחבורה גברו על ויקי. הוא החליט להתעלם מהנחיית אביו ויצא יחד עם חבריו לנסיעה למירון. בתחילה הכל נראה נפלא, האווירה הייתה מרוממת, והצעירים שמחו ורקדו יחד. אך בשעת לילה מאוחרת התהפכה הקערה על פיה. לפתע נשמעו צעקות נוראיות, והמקום התמלא במהומה גדולה כאשר פצועים ונפגעים רבים מוטלים על הרצפה.

בתוך החרדה והכאוס הנורא שנוצרו במקום, נשמע צלצול הטלפון הנייד של ויקי. על המסך הופיע שמו של אביו, ששמע מעבר לים על האסון והתקשר בדאגה עמוקה. ויקי, שהיה מבועת מהסיטואציה, בחר לנתק את השיחה שוב ושוב. חברו שעמד לצידו וראה את התנהגותו התפלא ושאל אותו מדוע הוא מנתק ולא עונה לאביו בשעה כה קשה. ויקי השיב בחרדה כי הוא מפחד לענות, שהרי אביו אסר עליו להגיע למקום, ואם יגלה שהמרה את פיו הוא יכעס עליו באופן נוראי.

תגובת החבר באותם רגעים הכילה יסוד רוחני עמוק. החבר הביט בו ואמר לו כי הוא טועה לחלוטין בהבנת הסיטואציה. האב אינו מחפש כעת להעניש או לכעוס על כבודו שנפגע, אלא דואג לשלומו בחרדת קודש. כל רצונו של האב ברגעים אלו הוא רק לשמוע את קולו של בנו, לדעת שהוא חי ובריא ולהירגע. ענה לו לטלפון, הרגע אותו ותביא לו שמחה, הפציר בו החבר.

משל זה נוגע בציפורן נפשו של כל יהודי, בפרט בימים אלו של ערב יום הכיפורים. במהלך השנה כולה, רבים מאיתנו נכשלים בעבירות, עוברים על דברי ה' והולכים למקומות שאבינו שבשמים ביקש מאיתנו שלא להגיע אליהם. כתוצאה מכך, מתפתחת בתוכנו תחושת אשמה, בושה או פחד, שגורמת לנו לברוח, לנתק מגע ולהסתתר מבורא עולם.

כעת, כאשר המלך בשדה והשערים פתוחים לרווחה, מגיע המסר הגדול. הקדוש ברוך הוא אינו מחפש להעניש אותנו או להתרחק מאיתנו. הוא מחפש את הקשר עמנו, דואג לנו ומבקש שנחזור אליו. הוא קורא לנו להגיע לבתי הכנסת, לפתוח את הסידור, להתפלל ולחדש את התקשורת איתו. בערב יום הכיפורים הקדוש, מוטלת עלינו הזכות והחובה לפתוח את הלב, לשמור את הצום ולתת לאבינו שבשמים את תחושת החיבור, הקרבה והאהבה. בזכות החזרה בתשובה ומתוך החיבור המחודש לאבינו שבשמים, נזכה כולנו להיחתם בספרם של צדיקים לחיים טובים ולשלום.