ימי הרחמים והסליחות, יחד עם האווירה המיוחדת של ערב ראש השנה, מעמידים את כולנו מול הימים הקדושים שבהם נחרץ גורלו של אדם. זוהי שעת כושר להתבוננות מעמיקה בערכה של כל דקה בחיים ובחשיבות המכרעת של ניצול הזדמנויות רוחניות. סיפור מטלטל ומעורר מחשבה שמביא הרב יהונתן ענבה מציג באור בהיר את הסכנה הגדולה הטמונה בדחיינות, וכיצד אדם שמנסה להתחכם מול בורא עולם עלול למצוא את עצמו בסופו של דבר מול הפסד נצחי.
המעשה החל בשיחת טלפון מפתיעה שקיבל רב מוכר ישירות ממנהל בית המלון היוקרתי המלך דוד בירושלים. המנהל פנה אל הרב בלשון מכובדת ובישר לו כי בסוויטה המלכותית של המלון מתגורר גביר יהודי מתושבי ארצות הברית, אדם עשיר מופלג אשר מבקש לפגוש את הרב בדחיפות רבה. הרב נענה לבקשה והגיע לבית המלון, שם לווה על ידי המנהל עד לפתחה של הסוויטה המפוארת.
בתוך החדר המפואר ישב אותו יהודי עשיר, כשהוא נראה זחוח ונינוח במיוחד. במהלך השיחה פנה העשיר אל הרב ואמר לו כי שמע עליו שהוא אדם נאמן וישר, ולכן ברצונו למנותו להיות האפוטרופוס הבלעדי על כל נכסיו. העשיר חשף בפני הרב כי בהחזקתו הון עתק של למעלה משלושים מיליון דולרים. תוכניתו הייתה כי לאחר פטירתו, כשיגיע זמנו לעזוב את העולם, יקבל הרב את הסכום האדיר הזה ויחלק אותו בין הישיבות הקדושות ברחבי הארץ.
הרב הקשיב לדברים בקשב רב, התבונן באיש שהיה כבן שישים וחמש שנה, והציע לו הצעה חכמה ונפלאה. הרב פנה אליו ושאל מדוע עליו להמתין עד לאחר ימיו. הרי כעת, בעודו בחיים ובבריאות שלמה, באפשרותו לקחת מחצית מהסכום האדיר, לקרוא לכל ראשי הישיבות ולחלק להם את התרומות במו ידיו. באופן כזה, הסביר הרב, יזכה העשיר לראות בחייו את פירות צדקתו וירוויח זכויות עצומות של תמיכה בלומדי תורה בעולם הזה ולעולם הבא.
אולם תגובתו של הגביר הייתה קשה ומקוממת. הוא דחה את הדברים בביטול מוחלט והצהיר בגאווה כי מימיו לא נתן אפילו דולר בודד לצדקה. הוא הוסיף באמירה מקוממת כי אין בכוונתו לתת את ממונו בחייו, וכי כל חלוקת הכסף תתבצע אך ורק לאחר מותו. הרב הבין כי אין בידו לשנות את דעתו של האיש, ועזב את המקום בשברון לב.
חלפו מספר חודשים בלבד, ואותו עשיר נהרג בפתאומיות בתאונת דרכים קטלנית. זמן קצר לאחר האסון קיבל הרב שיחת טלפון נוספת, ובה הוזמן להגיע בדחיפות לשגרירות האמריקאית בירושלים, כדי להיפגש עם עורכי הדין של המנוח ולדון באופן חלוקת העיזבון.
כאשר נכנס הרב לחדר הישיבות בשגרירות, הוא נדהם לגלות במקום קבוצה של כמרים ונציגי אנשי כמורה. עורך הדין של העשיר פתח את צוואת המנוח והסביר לרב את התנאים המשפטיים שנכתבו בה. בצוואה ציין המנוח כי ממונו יועבר למוסד אשר מלמד תנ"ך בארץ ישראל. מכיוון שהסעיף נוסח באופן כללי וסתמי, החליט עורך הדין להזמין את ראשי הכנסיות הפרוטסטנטיות והקתוליות, והעמיד בפני הרב את הברירה להחליט למי מהם יועבר הון העתק.
כאשר תפס הרב את גודל הטרגדיה, והבין כי שלושים מיליון דולרים של יהודי יזרמו בגלל עקשנות וטעות טראגית ישירות למוסדות נוצריים, נתקף הלם כבד והתעלף במקום. כאשר התעורר מאוחר יותר בבית החולים, הבין עד כמה מסכן היה אותו אדם, אשר היה ביכולתו לקנות את עולמו בנקל, אך בשל גאוותו ודחיינותו איבד את הזדמנות חייו.
מעשה נורא זה נושא עמו מסר חזק ונוקב עבור כל אחד ואחד מאיתנו. אנו נמצאים כעת בערב ראש השנה, יום שבו ניתנת לנו האפשרות להכריע את גורלנו ואת גורל השנה כולה לטובה. אל לנו לדחות מצוות, ואל לנו לחכות לרגע האחרון. עלינו לנצל את ימי הרחמים והסליחות, לקדש את החג, לשמוע קול שופר, לשמור שבת ולעשות מעשי חסד וצדקה בעודנו בחיים, ובכך נזכה כולנו לכתיבה וחתימה טובה ולשנה טובה ומתוקה.
