ביום הדין מתייצבות לפני כסא הכבוד מידת הרחמים ומידת הדין. מידת הרחמים מבקשת להזכיר את הטוב, את המצוות ואת הרגעים שבהם האדם התגבר ועשה נכון. אך מידת הדין מבקשת להציג את החסרונות ואת המקומות שבהם האדם לא עמד בציפיות.
ברחמים מרובים נתן לנו הקב"ה זמן מיוחד של תיקון לפני המשפט, זמן של חסד בתוך הדין, ימים של רחמים וסליחות שבהם עדיין אפשר לשנות את המאזן, למחוק חובות, לתקן את העבר ולפתוח דף חדש.
כאשר האדם בא באמת ואומר: "ריבונו של עולם טעיתי, כשלתי, לא עמדתי ביעדים, אבל אני מחפש את קרבתך ומבקש להיות שלך", אז נפתחים בפניו שערי שמיים. שערים שבמשך השנה היו נעולים, ובאותם רגעים הם נפתחים לרווחה.
מסופר, שימים ספורים לפני חודש הרחמים והסליחות, חלם רבי לוי יצחק מברדיצ'ב זיע"א - דמות מופתית שראתה רק את הטוב בכל יהודי - שמודיעים לו משמים כי עומדת להיות גזירה קשה על עם ישראל בשנה הקרובה. הוא לא התעלם מהדבר ולא נשאר במקומו. מיד כינס את בני עירו והקהילות שסביבו, וחיזק אותם בתורה, בעבודת ה', בשמירת המצוות ובתשובה. הוא ידע שככל שיתווספו זכויות בעם ישראל, כך תתגבר מידת הרחמים.
כאשר הגיע ראש השנה, עלתה נשמתו של רבי לוי יצחק לישיבה של מעלה, והוא ראה כיצד נפתח מושב בית הדין בעולם העליון. בתחילה ביקשו להביא את זכויותיהם של עם ישראל, ולאחר מכן נשלחו מלאכי חבלה להביא את העבירות.
כאשר פתחו מלאכי החבלה את החדר הם נדהמו. "האוצר" של העבירות היה ריק. לא נמצאה שם אפילו עבירה אחת.
"מי גנב את העבירות של ישראל?" שאלו המלאכים.
ואז התברר כי רבי לוי יצחק מברדיצ'ב הוא ש"גנב" אותן. כיצד? לא בכוח פיזי ולא בתחבולה מעשית, אלא בכוח אהבת ישראל. בכל יהודי הוא מצא נקודה טובה. בכל עבירה ראה את החולשה, את הצער, את הרצון הפנימי להשתנות. הוא לימד זכות על עם ישראל עד שהקטרוג איבד את כוחו.
"אם כך", פסקו בשמים, "עליו לשלם את כל העבירות הללו". אך רבי לוי יצחק לא יכול היה לשלם עוונות של עם שלם, ולכן יש לקיים את דין התורה לגבי אדם שאין בידו לשלם על גניבתו. במצב כזה הוא נמכר לעבד ומשלם את חובו. אך מי יקנה את רבי לוי יצחק לעבד?
מיד יצאה בת-קול ואמרה: "אני אקנה אותו".
כי זאת יש לדעת, אין עבד נאמן יותר ממי שכל חייו מוקדשים לעבודת ה', לאהבת ישראל ולזיכוי הרבים.
כאשר הקב"ה כביכול קנה אותו לעבד, הוא "קנה" באותה עסקה את כל מה שהיה קשור אליו, ובזכות זה גברה מידת הרחמים והתבטלה הגזרה מעם ישראל.
אז נכון שאין לנו בדורנו את רבי לוי יצחק מברדיצ'ב שיעמוד עבורנו בשמים, אך יש לנו מתנה גדולה לא פחות, מצוות התשובה.
יש לנו אפשרות לעמוד לפני הקב"ה בערב ראש השנה ולומר: "ריבונו של עולם, אנחנו מודים שלא תמיד עשינו את רצונך, אבל אנחנו רוצים להיות שלך. אנחנו מבקשים להיות עבדים שלך, ללכת בדרך שלך ולחסות תחת כנפיך".
כאשר יהודי עומד בלב נשבר, הקב"ה אינו מחפש רק את החסרונות. הוא רואה את הרצון, את ההשתדלות ואת הנשמה הטהורה.
יהי רצון שנזכה כולנו לתקן את המאזן, להוסיף זכויות על זכויות, ולזכות ביום הדין להיכתב ולהיחתם בספר החיים לשנה טובה ומתוקה.
