מסופר על איכר שהצהיר בפני שומרי המלך כי הוא מוכן למסור למלך את כל רכושו, מלבד התרנגולים שברשותו.
כששאלו אותו מדוע דווקא על התרנגולים אינו מוכן לוותר, השיב בפשטות: מכל הדברים שעליהם הצהרתי אין לי באמת דבר. תרנגולים, לעומת זאת, יש לי, ועליהם אינני מוכן לוותר.
הסיפור הזה נוגע בליבה של עבודת ראש השנה. ביום הזה אנו מכריזים שהקב"ה הוא מלך על העולם כולו, אבל ההמלכה האמיתית אינה מסתיימת במילים הגדולות שבתפילה. היא צריכה להיכנס לכל מרכיב בחיינו, לדברים הגדולים וגם לפרטים הקטנים, לכסף, לזמן, למשפחה, להרגלים, לרצונות ולהחלטות שלנו.
קל להמליך את ה' על דברים שאינם שייכים לנו ושאינם דורשים מאיתנו דבר. המבחן האמיתי הוא להמליך אותו דווקא על ה"תרנגולים" שלנו, על מה שנמצא בידינו, על מה שיקר לנו ועל המקומות שבהם קשה לנו לוותר על השליטה.
בראש השנה איננו רק מצהירים שהכול שייך לה' יתברך. אנו מבקשים לחיות מתוך הידיעה הזאת, ולהכניס את מלכותו לכל פינה בחיינו. זוהי קבלת עול מלכות שמיים אמיתית: להכיר בכך שהקב"ה הוא המלך לא רק על העולם הגדול, אלא גם על העולם הקטן והאישי של כל אחד מאיתנו.
