מזונות וצמחים שנראים תמימים לחלוטין עלולים להכיל רעלים חזקים, בעיקר כאשר אוכלים אותם ללא בישול מתאים או צורכים את החלקים הלא נכונים שלהם. משעועית לימה ועד פטריות בר, אלו המאכלים שכדאי להכיר לפני שמכניסים לצלחת.

שעועית לימה

בדומה לקטניות אחרות, לא מומלץ לאכול שעועית לימה כשהיא אינה מבושלת. השעועית, המכונה גם "שעועית חמאה", עלולה להכיל רמות גבוהות של ציאניד.

מי שמעוניין לאכול אותה צריך לוודא שהיא בושלה היטב, עברה אידוי וסוננה, כדי להפחית את הסיכון שנותרו בה חומרים רעילים.

זרעי קיקיון

שמן קיקיון משמש לטיפול במיחושים שונים, אך זרעי הצמח עצמם עלולים להיות קטלניים. בזמן לעיסת הזרעים משתחרר מהם ריצין, הנחשב לאחד הרעלים החזקים המוכרים לאדם. רעילותו גבוהה פי 6,000 מזו של ציאניד, וגם כמות קטנה מהזרעים עלולה לגרום למוות מהיר.

שמן הקיקיון המיועד לשימוש עובר תהליכי עיבוד שבמהלכם מוסרת הרעילות. לכן אין לטעום את הזרעים ישירות מהצמח.

הקיקיון הוא שיח שיכול להגיע לגובה של חמישה מטרים. מקורו באפריקה, אך השימוש שעשה בו האדם הביא להתפשטותו ברחבי העולם. בשל מוצאו הטרופי הוא רגיש לקור ומת בטמפרטורות שמתחת לאפס.

במדינות בעלות חורף קר מגדלים אותו כצמח חד שנתי. בישראל ניתן למצוא אותו בצדי דרכים ובמזבלות, בעיקר בצפון הארץ ובמישור החוף.

מזרעי הקיקיון מפיקים שמן המשמש ברפואה, כחומר סיכה ובתעשיות שונות. הצמח מגודל גם לנוי, ואף פותחו זנים בעלי עלים בצבעים שונים.

שקדים מרים

עצי תפוח ושקד מכילים ציאניד, בין היתר כאמצעי הגנה מפני מכרסמים.

חשוב להבחין בין שקדים מתוקים לבין שקדים מרים. אכילת 20 שקדים מרים עלולה להספיק כדי לגרום למותו של אדם מבוגר.

תמצית שקדים אמנם מיוצרת משקדים מרים, אך הכמות המשמשת להכנתה נחשבת בטוחה לשימוש.

קסאווה

הקסאווה היא צמח מר הנפוץ בעיקר בדרום אמריקה, וממנו מייצרים טפיוקה. בדומה לשקדים מרים, גם היא מכילה ציאניד ומחייבת טיפול מתאים לפני האכילה, הכולל השריה וייבוש.

במדינות המערב כמעט שלא נשקפת סכנה לצרכני הקסאווה, הודות להקפדה על אופן הכנתה. באפריקה, לעומת זאת, היא נחשבת לאחד הגורמים המרכזיים למוות.

רבים מהתושבים העניים באפריקה, הצורכים קסאווה כמעט מדי יום, סובלים מהרעלת ציאניד כרונית המכונה קונזו.

צמח הריבס

גבעולי הריבס משמשים להכנת עוגות ולפתנים, אולם עלי הצמח מכילים חומצה אוקסלית, תרכובת כימית המצויה גם באקונומיקה, בחומרים לניקוי מתכות ובמוצרים למניעת חלודה.

העלים מכילים גם חומרים העלולים לגרום לצריבה בפה ובגרון, להקאות, לבחילות קשות, לכאבי בטן ולעוויתות. במקרים קיצוניים הם עלולים אף לגרום למוות.

עגבניות ותפוחי אדמה

העלים והשורשים של עגבניות ותפוחי אדמה מכילים סולנין, תרכובת אורגנית חנקנית שעלולה להיות רעילה.

הסיכון גבוה במיוחד בתפוחי אדמה שמתחילים לצאת מהאדמה וצבעם עדיין ירוק. באופן כללי, תפוחי אדמה מכילים יותר מהחומר הרעיל מאשר עגבניות. מחקר אמריקני אף מצא כי תפוחי אדמה הגדלים בטבע עלולים להיות רעילים עד פי שניים מתפוחי אדמה מעובדים.

הרעלת סולנין נחשבת נדירה מאוד, משום שנדרשת אכילה של כמויות גדולות כדי לגרום להשפעה. תסמינים אפשריים כוללים ריור מוגבר, דופק איטי, נשימה מהירה וירידה בלחץ הדם.

פטריות

אי אפשר לעסוק במזונות רעילים בלי להזכיר פטריות מסוכנות, ובהן "אמנית המוות", Amanita phalloides, ופטריית Amanita ocreata, המכונה "המלאך ההורס".

למרות המודעות לסכנה, מקרי הרעלה מפטריות עדיין מתרחשים מדי שנה. הסיבה לכך היא הקושי לזהות את הזנים הרעילים והרצון לטעום פטריות בעלות מראה וטעם מושכים.

לפני שטועמים צמח או מאכל שאינם מוכרים, כדאי לעצור ולבדוק היטב כיצד יש להכין אותם והאם הם בטוחים לאכילה.