המהלך הגרוע של סין? 78 מיליארד עצים ניטעו, והמים החלו להיעלם

במשך עשרות שנים השקיעה סין באחד ממבצעי הייעור הגדולים שנעשו בעולם. מאז תחילת שנות ה-80 ניטעו במדינה, על פי ההערכות, כ-78 מיליארד עצים, כחלק מהמאמץ להיאבק במדבור, לצמצם סופות אבק וסחף קרקע ולשקם אזורים שנפגעו.

אחד המיזמים המזוהים ביותר עם המאמץ הזה הוא "החומה הירוקה הגדולה", חגורת יער עצומה שנבנית בצפון סין מאז 1978. לאורך השנים נרשמה עלייה משמעותית בשטחי היערות במדינה, ושיעור כיסוי היערות טיפס מכ-10 אחוזים בשנת 1949 לכ-25 אחוזים בשנת 2024.

אלא שמחקר שבחן את השינויים שהתרחשו בסין בשנים 2001 עד 2020 מצביע על השלכה מורכבת יותר של מהלך הייעור העצום. לפי הממצאים, הגידול הנרחב בצמחייה שינה את האופן שבו מים נעים בין אזורים שונים במדינה, ובחלק מהמקומות אף נרשמה ירידה בכמות המים הזמינה לבני אדם, לחקלאות ולמערכות האקולוגיות.

כך הצמחייה משפיעה על המים

כדי להבין את התופעה צריך לבחון את הדרך שבה צמחים משתמשים במים. הצמח קולט מים מהקרקע ומשחרר חלק מהם לאטמוספרה דרך העלים בתהליך המכונה דיות. במקביל מתרחשת התאדות של מים מהקרקע וממקורות מים. השילוב בין שני התהליכים מכונה אידוי-דיות.

ככל שכמות הצמחייה גדלה, ובמיוחד כאשר מדובר בעצים, יכולה לגדול גם כמות המים שעוברת מהקרקע אל האטמוספרה. במילים אחרות, העצים אינם רק צורכים מים, אלא גם מעבירים אותם בחזרה לאוויר.

לכן, כאשר אזור שהיה מכוסה בעבר בעשב או בצמחייה נמוכה הופך ליער, משתנים גם היקף צריכת המים וגם הדרך שבה המים חוזרים לאטמוספרה. התהליך עשוי להשפיע על הלחות, על היווצרות עננים וגם על המקומות שבהם המים חוזרים לקרקע כגשם.

המים לא נשארים בהכרח באותו אזור

החוקרים מצאו כי השינויים בכיסוי הצמחייה השפיעו על תנועת המים בין אזורים שונים בסין. במקומות מסוימים תוספת הצמחייה הייתה קשורה לעלייה בכמות המשקעים, אולם יותר גשם אינו מבטיח בהכרח יותר מים זמינים באותו מקום.

השינוי באידוי-דיות השפיע גם על תנועת הלחות באטמוספרה ועל פיזור המשקעים. לפי הממצאים, התהליכים הללו הביאו ליותר לחות ומשקעים ברמה הטיבטית, בעוד שבמזרח ובצפון-מערב סין נרשמה ירידה בזמינות המים.

המשמעות היא ששינוי רחב היקף בכמות הצמחייה באזור מסוים אינו משפיע בהכרח רק על אותו שטח. המים והלחות יכולים לנוע ולהשפיע גם על אזורים אחרים.

האתגר הגדול של צפון סין

הממצאים מקבלים משמעות מיוחדת כאשר בוחנים את מצבה של צפון סין. באזור זה מתגוררים כ-46 אחוז מאוכלוסיית המדינה ונמצאת יותר ממחצית מהקרקע החקלאית שלה, אך עומדים לרשותו רק כ-20 אחוז ממשאבי המים של סין.

במצב כזה, גם שינוי בזמינות המים עשוי להיות בעל משמעות רבה, במיוחד כאשר מדובר באזורים יבשים שבהם משאבי המים מוגבלים מלכתחילה.

אז האם נטיעת העצים הייתה טעות?

המחקר אינו קובע שסין צריכה להפסיק לנטוע עצים, וגם אינו מציג את הייעור כפעולה מזיקה מעצם טבעה. ליערות יתרונות סביבתיים רבים: הם מסייעים להגן על הקרקע, מספקים בתי גידול לבעלי חיים, קולטים פחמן, מפחיתים סחף ויכולים לסייע במאבק במדבור.

הממצאים מדגישים בעיקר עד כמה מערכות טבעיות עשויות להיות מורכבות. פעולה סביבתית שמביאה עמה יתרונות רבים יכולה, כאשר היא מתבצעת בקנה מידה עצום, להשפיע גם על מערכות אחרות בדרכים שלא תמיד צפויות מראש.

במקרה של סין, עשרות מיליארדי העצים שינו לא רק את הנוף. לפי המחקר, הם השפיעו גם על הדרך שבה המים נעים בין הקרקע, האטמוספרה ואזורים שונים ברחבי המדינה.