הראשון לציון שהציל את יהודי ירושלים: סיפורו המופלא של רבי רפאל בכ"ר שמואל מיוחס זצ"ל

בין גדולי חכמי ירושלים בדורות האחרונים תופס מקום של כבוד הראשון לציון רבי רפאל בכ"ר שמואל מיוחס זצ"ל, מגדולי הפוסקים והמנהיגים הרוחניים של היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית. אישיותו שילבה תורה עצומה, מסירות ציבורית ועמידה אמיצה למען יהודי ירושלים בשנים קשות של עוני, גזירות וחוסר יציבות.

רבי רפאל מיוחס נולד בירושלים בשנת ה'תנ"ה (1695) למשפחת מיוחס, אחת המשפחות העתיקות והמכובדות ביישוב היהודי בארץ ישראל, אשר ייחסה את שורשיה לגולי ספרד ואף למסורת קדומה יותר. אביו, רבי שמואל מיוחס, נפטר בעודו ילד צעיר, והוא גדל בתנאים לא פשוטים בבית סבו, לצד אחיו רבי אברהם מיוחס, לימים מחבר הספר "שדה הארץ". למרות הקשיים הכלכליים, התבלט כבר מגיל צעיר בהתמדתו העצומה ובכישרונו בלימוד התורה.

את לימודיו עשה בישיבות החשובות בירושלים, ובהן ישיבת "בית יעקב פירירה", שם רכש בקיאות נדירה בתלמוד, בפוסקים ובהלכה. עדויות שכתב בעצמו מלמדות כי כבר מגיל צעיר הקדיש את ימיו ולילותיו ללימוד התורה במסירות יוצאת דופן.

אחד האירועים המכוננים בחייו התרחש בשנת תפ"ג (1722), כאשר נשלח בשליחות חכמי ירושלים לקושטא (איסטנבול). באותה תקופה סבלו יהודי ירושלים מהתנכלויות קשות וממיסים כבדים שהטיל המושל יוסוף פחה. רבי רפאל פעל מול השלטון העות'מאני, ובמאמציו הצליח להביא להקלה משמעותית במצב הקהילה ואף לסילוקו של המושל. בני משפחתו ראו בהצלה זו נס של ממש, ואף קבעו יום הודיה מיוחד שנודע בשם "פורים די לוס מיוחסים".

בשנת ה'תקט"ז (1756) נבחר לכהן כראשון לציון, מנהיגם הרוחני של יהודי ארץ ישראל הספרדים. במשך כחמש עשרה שנות כהונתו הנהיג את הציבור בתקופה מורכבת, עסק בפסיקת הלכה, הנהגת בתי הדין, חיזוק מוסדות התורה וייצוג הקהילה מול השלטונות. הוא נחשב לאחד ממעצבי דרכה של הרבנות הספרדית בירושלים בתקופתו.

לצד הנהגתו הציבורית, הותיר אחריו מורשת תורנית רחבת היקף. ספרו הידוע ביותר הוא "פרי האדמה", פירוש מקיף על ספר "משנה תורה" להרמב"ם, הנחשב עד היום לאחד הספרים החשובים בתחום. בנוסף חיבר את הספר "מזבח אדמה" על שולחן ערוך אורח חיים ואת הספר "מנחת ביכורים" על סוגיות התלמוד. ספריו מעידים על עומק עיונו, בקיאותו הרחבה ויכולתו לשלב בין פסיקה מעשית לעיון למדני.

רבי רפאל מיוחס הסתלק לבית עולמו בכ"ב באב ה'תקל"א (1771) ונקבר בירושלים. פטירתו הותירה חלל גדול בעולם התורה, וגדולי דורו, ובהם מרן החיד"א, הפליגו בשבחו ובהספדם עליו. גם לאחר פטירתו המשיכה השפעתו באמצעות תלמידיו, ספריו ובני משפחתו, שבמשך דורות רבים מילאו תפקידים מרכזיים בהנהגת יהדות ירושלים.

מורשתו של הראשון לציון רבי רפאל בכ"ר שמואל מיוחס זצ"ל ממשיכה להאיר את עולם התורה עד ימינו. דמותו מסמלת הנהגה המשלבת אחריות ציבורית, גדלות בתורה, מסירות נפש למען הכלל ואהבה עמוקה לירושלים וליושביה. ספריו עדיין נלמדים בבתי המדרש, ופסקיו מצוטטים בספרות ההלכה גם מאות שנים לאחר פטירתו.