במוצאי שבת זה קורה: הכוחות שמתעוררים - והדרך להינצל מהם

במוצאי שבת חלה התעוררות של כוחות הדין והקטרוג, המכונים עוון, משחית, אף וחֵמה. כדי לבטל את כוחם, אנו אומרים בתפילת ערבית את הפסוק "והוא רחום יכפר עוון", שבו כל מילה מכוונת להכניע כוח אחר: "יכפר עוון" כנגד עוון, "ולא ישחית" כנגד משחית, "והרבה להשיב אפו" כנגד אף, ו"ולא יעיר כל חמתו" כנגד חמה.

על פי הזוהר הקדוש, בכניסת השבת יוצאת שלהבת אש של קדושה ומבריחה את המזיקים אל מעמקי התהום. בצאת השבת הם יוצאים משם בקצף גדול ובכוח מוגבר כיוון שלא פעלו במהלך היום הקדוש, ולכן יש צורך להכניעם בכוונה גדולה.

דרך נוספת להכנעת ארבעת כוחות המקטרגים היא אמירת ארבע ההבדלות בברכת "אתה חוננתנו": בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים ובין יום השביעי לששת ימי המעשה.

בנוסף, נהוג להאריך ולמשוך באמירת "ברוך ה' המבורך לעולם ועד". הארכה זו מראה על הקושי שבפרידה מיום השבת, אך יש לה גם טעם עמוק יותר; רב אחאי גאון מסביר כי בשבת זוכות נשמות הרשעים למנוחה מגיהנום, ובמוצאי שבת המלאך הממונה מחזיר אותן לשם רק לאחר שישראל מסיימים את סדרי התפילה.

לכן, עיכוב התפילה והארכתה מעניקים להן עוד רגעי חסד ומנוחה. כפי שכתב הבן איש חי בשם הגאונים ורבי חיים ויטאל, בהארכה זו במוצאי שבת, לצד התפילה בכוונה, ישנה סגולה נפלאה להצלחה, לברכה ולהצלה מכל נזק לכל אורך ימי השבוע הבאים. ויש רבים שמאריכים בתיבת "והוא" של "והוא רחום" מאותו הטעם.