המדענים מזהירים: הלחץ מתחת לאדמה בקליפורניה בשיא שלא נראה 1,000 שנה

מחקר חדש שפורסם בכתב העת "Journal of Geophysical Research" מצביע על עלייה משמעותית ברמות הלחץ הטקטוני במערכות השברים המרכזיות בדרום קליפורניה. לפי הממצאים, חלקים מרכזיים באזור נמצאים תחת העומס הגבוה ביותר שנמדד ב-1,000 השנים האחרונות.

במוקד המחקר ניצב מעבר קג'ון, הממוקם כ-50 מייל בלבד ממרכז לוס אנג'לס. למרות שחלפו יותר ממאה שנים מאז רעש האדמה הגדול האחרון במערכות השברים הללו, החוקרים מעריכים כי האנרגיה שהצטברה באזור ממשיכה לגדול ועלולה להוביל לאירוע סיסמי משמעותי.

המחקר התבסס על מודל מחשב ששחזר את היסטוריית הפעילות הסיסמית באזור במהלך אלף השנים האחרונות. החוקרים בחנו את נקודת המפגש בין שבר סן אנדריאס לשבר סן חסינטו, וזיהו הצטברות מתח שעלולה להגיע לנקודת הכרעה.

לפי תוצאות הסימולציה, מקטע "סן חסינטו ברנרדינו" נושא כיום ברמות הלחץ הגבוהות ביותר באזור המפגש בין השברים. מצב זה מעלה את הסבירות שהוא יהיה הגורם שיפעיל שברים סמוכים במקרה של רעידת אדמה משמעותית.

החוקרים טבעו את המונח "שער רעידות אדמה" כדי לתאר את תפקידו של מעבר קג'ון. על פי הממצאים, המעבר עשוי לשמש כמחסום המונע התפשטות של רעש אדמה, אך בתרחיש המסוכן יותר הוא עלול לאפשר לאנרגיה לעבור משבר אחד לאחר.

במצב כזה, מזהירים החוקרים, עלולה להתרחש רעידת אדמה ארוכה, מורכבת וחזקה יותר מכל אירוע סיסמי שחוותה דרום קליפורניה בעת המודרנית.

"הבנת התנהגות מערכות השברים באזור זה היא קריטית", מציינים החוקרים. לדבריהם, מדובר באזור המאכלס מיליוני בני אדם ומשמש מוקד מרכזי לתשתיות תחבורה, אנרגיה ומסחר.

עוד עולה מהמחקר כי במהלך אלף השנים האחרונות היו מערכות השברים הללו אחראיות ל-36 רעשי אדמה בעוצמה של 6.4 ומעלה, והן אחראיות לכ-90% מתנועת הלוחות הטקטוניים באזור.

החוקרים מדגישים כי המחקר אינו מאפשר לחזות מתי תתרחש רעידת האדמה הבאה ואינו מהווה "תחזית מזג אוויר" לרעידות אדמה. עם זאת, הוא מציג תמונה מדאיגה של מערכת טקטונית רגישה, שבה לחץ שהצטבר במשך תקופה ארוכה של שקט יחסי ממשיך להעלות את רמת הסיכון.

דרום קליפורניה נחשבת לאחד האזורים הפעילים ביותר בעולם מבחינה סיסמית, כאשר שבר סן אנדריאס הוא מהידועים והמשמעותיים שבהם. השקט היחסי שנרשם בעשורים האחרונים מעורר דאגה בקרב מומחים, הרואים בו סימן להמשך הצטברות הלחצים מתחת לפני הקרקע.

לפי מסקנות המחקר, האפשרות שרעידת אדמה תתחיל בשבר אחד ותתפשט למערכת שברים מחוברת מחייבת בחינה מחודשת של היערכות החירום ותכנון התשתיות באזור. החוקרים מסכמים כי הצטברות הלחצים אינה תרחיש תיאורטי, אלא תהליך פיזיקלי מתמשך המשפיע באופן ישיר על רמת הסיכון של מיליוני תושבים החיים בסמוך למערכות השברים המרכזיות בצפון אמריקה.