החוק החדש שכדאי להכניס לארון לפני הקנייה הבאה

כמה פעמים מצאת את עצמך קונה בגד חדש, מתלהבת ממנו לכמה ימים ואז מגלה שהוא פשוט נשאר בארון?

זו תופעה מוכרת. למרות שהארון כבר מלא בבגדים, רבים מאיתנו ממשיכים לקנות עוד ועוד פריטים, לעיתים מתוך התלהבות רגעית, מבצע מפתה או תחושה ש"זה בדיוק מה שחסר לי".

אלא שיש שאלה אחת פשוטה שיכולה לעזור לקבל החלטה טובה יותר עוד לפני שמגיעים לקופה:

האם יש לי לפחות שלושה פריטים בארון שיכולים להשתלב עם הבגד הזה?

אם התשובה היא לא, ייתכן שמדובר בקנייה שתישאר בארון הרבה יותר מאשר על הגוף.

השיטה, שמכונה "חוק ה-3", מבוססת על רעיון פשוט: כל פריט חדש שנכנס לארון צריך להשתלב בקלות עם מה שכבר קיים בו.

לפני שקונים חולצה חדשה, למשל, כדאי לעצור לרגע ולחשוב האם אפשר להרכיב איתה לפחות שלוש הופעות שונות בעזרת בגדים שכבר נמצאים בארון. אם קשה למצוא שלושה שילובים כאלה, ייתכן שהבגד פחות שימושי ממה שנדמה ברגע הקנייה.

הכלל הזה לא נועד למנוע קניות, אלא לעזור להבחין בין צורך אמיתי לבין רכישה שנובעת מהתלהבות רגעית.

אותו עיקרון יכול לעזור גם כשמסדרים את הארון.

אם יש בגד שלא נלבש במשך שנים, אפשר לשאול את עצמנו שאלה פשוטה: האם אני באמת יודעת מתי אלבש אותו? האם אני מסוגלת לחשוב על כמה מצבים אמיתיים שבהם הוא ישמש אותי?

לעיתים קרובות התשובה תהיה ברורה הרבה יותר ממה שחשבנו.

עם זאת, יש יוצאים מן הכלל. בגדים לאירועים מיוחדים, פריטים בעלי ערך רגשי או בגדים קלאסיים שמתאימים למגוון מצבים, לא תמיד חייבים לעמוד בכלל הזה.

למי שמתקשה להיפרד מבגדים, אפשר לנסות פתרון ביניים. להעביר את הפריטים לקופסה או שקית נפרדת ולהניח אותם בצד למשך מספר חודשים. אם במהלך התקופה לא היה בהם שימוש, יהיה קל יותר לקבל החלטה.

יש גם פריטים שאין באמת סיבה לשמור. בגדים שכבר אינם מתאימים במידה, פריטים פגומים שלא מתכוונים לתקן או כפילויות מיותרות של אותו פריט, בדרך כלל רק תופסים מקום.

לאחר שמחליטים מה יוצא מהארון, אפשר לתרום את הבגדים, להעביר אותם לנזקקים או למכור אותם ביד שנייה.

בסופו של דבר, "חוק ה-3" הוא לא רק שיטה לסידור הארון. הוא דרך פשוטה לעצור לפני קנייה חדשה ולשאול האם הבגד הזה באמת ישמש אותנו, או שהוא פשוט עוד פריט שיצטרף לערימה שכבר מחכה בארון.