הרעיד בתים: כדור אש ענק התפוצץ בשמי ארה"ב

תושבים ברחבי מזרח מסצ'וסטס נבהלו ביום שבת (אתמול) לאחר פיצוץ עוצמתי שנשמע בשעות אחר הצהריים. בהמשך התברר כי מדובר במטאור שהתפרק באטמוספירה ויצר כדור אש בוהק שנראה היטב גם באור יום.

האירוע התרחש בסביבות השעה 14:30 בשמי ניו אינגלנד שבארצות הברית. לפי הדיווחים, הפיצוץ לווה ברעשים חזקים במיוחד ובהדף שהורגש במספר אזורים, כאשר חלונות ומבנים רעדו בעקבות עוצמתו.

עדי ראייה תיארו רגעים של בהלה והפתעה. תושב בוסטון סיפר: "מעולם לא שמעתי פיצוץ כל כך חזק".

A loud double boom was heard across eastern New England this afternoon, including Boston, Cambridge, the North Shore, South Shore, Cape Cod, and parts of Rhode Island.

The leading explanation is a meteor, or bolide, breaking apart high in the atmosphere and creating a sonic…

— Hardwire Media (@HardwireMedia) May 30, 2026

תושבת נוספת שיתפה כי אחותה המתגוררת בלקסינגטון "שמעה את הבום ואז החלונות שלה רעדו", והוסיפה כי ההדף הורגש בצורה ברורה גם בתוך הבית.

על פי נתוני האגודה האמריקאית למטאורים, סלע החלל חדר לאטמוספירה והתפרק מעל האוקיינוס. מומחים שבחנו את המקרה ציינו כי מדובר במטאור חריג ביחס לאירועים דומים.

רוברט לנספורד, מומחה מהאגודה האמריקאית למטאורים, אמר: "זה בהחלט היה גדול יותר מכדור אש רגיל, ברוחב של ברוחב של 0.9144 מטרים".

למרות עוצמת האירוע, ההערכה בשלב זה היא שהסיכוי ששרידי המטאור פגעו בקרקע נמוך יחסית. לדברי לנספורד, "נזדקק למידע נוסף על המסלול, המהירות והיבטים אחרים כדי לדעת בוודאות אם הוא פגע בקרקע, אך אם הוא לא נשרף כליל, הוא נחת באוקיינוס".

המומחה הוסיף כי "רובם נשרפים לפני שהם פוגעים בקרקע".

בשלב זה ממשיכים החוקרים לנתח את נתוני הלוויינים ואת מסלול התנועה של המטאור, במטרה להבין טוב יותר את נסיבות התפרקותו באטמוספירה ואת מאפייני האירוע החריג שתפס את תשומת הלב של תושבי האזור.

מעניין לגלות שתופעות מסוג זה אינן חדשות כלל במסורת היהודית. כבר חז"ל עסקו בתופעות אסטרונומיות יוצאות דופן שנראות בשמים, ואף קבעו ברכה מיוחדת למי שרואה אותן.

במשנה (ברכות פ"ט מ"ב) נאמר כי על "הזיקים" מברכים: "ברוך... שכוחו וגבורתו מלא עולם". בגמרא (ברכות נח ע"ב) מבואר כי הכוונה היא ל"כוכבא דשביט".

לאורך הדורות נחלקו המפרשים למה בדיוק התכוונו חז"ל. רש"י פירש שמדובר במה שאנו מכנים כיום מטאור - גוף שמימי הנראה כ"כוכב נופל" החוצה את השמים במהירות ומשאיר אחריו שובל אור. לעומתו, רב האי גאון והרמב"ם פירשו שהכוונה לכוכב שביט (קומטה) הנראה במשך זמן ממושך ובעל זנב אור.

הרמב"ם מתאר תופעות אלו בלשון מרתקת, שנשמעת כאילו נכתבה על אירוע שהתרחש ממש בימינו:

"ועל האור שבאוויר שייראו כאילו הן כוכבים נופלים ורצים ממקום למקום, או כמו כוכבים שיש להן זנב - על כל אחד מאלו מברך... שכוחו מלא עולם; ואם רצה מברך... עושה בראשית" (הלכות ברכות י, יז).

דבריו של הרמב"ם מלמדים כי כבר לפני מאות שנים הכירו חכמי ישראל בתופעות של "כוכבים נופלים" ובשובל האור שהם מותירים אחריהם.

הפוסקים דנו במשך הדורות האם יש לברך על מטאור הנראה בשמים.

השולחן ערוך (או"ח סימן רכז) מביא את התיאור: "כמין כוכב היורה כחץ באורך השמים ממקום למקום ונמשך אורו כשבט", תיאור המזכיר מאוד מטאור הנראה בשמי הלילה.

עם זאת, חלק מהפוסקים ציינו שבפועל לא התקבל מנהג נפוץ לברך על כל מטאור שנראה, בעיקר משום שהתופעה חולפת במהירות רבה וקשה לעמוד על הגדרתה המדויקת. מנגד, אחרים כתבו שבמקרים מיוחדים של תופעות מרשימות וחריגות יש מקום לראות בהן ביטוי לעוצמת הבריאה ולכוחו של הבורא.

כך או כך, עצם העובדה שחז"ל והרמב"ם התייחסו כבר לפני מאות שנים ל"כוכבים נופלים" ול"כוכבים שיש להם זנב" מלמדת עד כמה התבוננות בגרמי השמים הייתה חלק מהמסורת היהודית.

האירוע החריג במסצ'וסטס הזכיר לרבים את עוצמתו האדירה של הבורא. עבור המדענים מדובר בתופעה אסטרונומית מרתקת, אך עבורנו מדובר בהזדמנות להתבונן מחדש בפלאי הבריאה ולהיזכר בדברי חז"ל, שראו במראות השמים המיוחדים סיבה להודות לבורא עולם על כוחו וגבורתו הממלאים את העולם כולו.