מחקר חשף: אנטיביוטיקה בילדות עלולה להשפיע על המשקל

מחקר מגלה כי ילדים שטופלו באנטיביוטיקה בשנתיים הראשונות לחייהם הראו במהלך מעקב ארוך עלייה בסיכון לעודף משקל ולהשמנה, והקשר התגבר ככל שמספר קורסי הטיפול היה גבוה יותר. החוקרים בדקו נתונים של כ־76 אלף ילדים ואספו מדידות גובה ומשקל עד גיל ההתבגרות כדי להשוות בין אלו שנחשפו לאנטיביוטיקה בגיל הרך לבין שלא נחשפו כלל.

העבודה מצאה כי החשיפה נראתה קשורה בעיקר לאנטיביוטיקה צרת טווח; ילדים שקיבלו חפיסה או שתיים היו בסיכון גבוה בכ־15% לעודף משקל לעומת ילדים שלא קיבלו טיפול, וסיכון זה עלה ל־19% אצל מקבלי 3-5 חפיסות, לכ־43% אצל מקבלי 6-10 חפיסות ול־52% אצל מקבלים יותר מ־10 חפיסות בשנתיים הראשונות לחיים. לעומת זאת, לא נמצא קשר דומה בין השמנה לבין שימוש באנטיביוטיקה רחבת טווח, מה שהוביל את החוקרים לתאר את המערכת כ"תלויה מינון".

המחקר מציע כי ההשפעה נובעת משינוי בהרכב חיידקי המעי בעקבות טיפול אנטיביוטי בגיל מוקדם; חשיפה כזו עלולה להפחית מגוון מיקרובי ולהפגע בחיידקים מועילים כמו ביפידובקטריום, ובמקביל לאפשר התבססות של חיידקים שקשורים להגברת אגירת השומן והפרעות מטבוליות. שינויים אלה עשויים להשפיע על ויסות התיאבון, דלקת כרונית ועמידות לאינסולין, ולגרום להשפעות שממשיכות שנים רבות גם אם ההבדלים ב־BMI נראים צנועים ברמת הפרט.

החוקרים מדגישים שאנטיביוטיקה היא טיפול חשוב ומציל חיים כאשר יש אינדיקציה רפואית ברורה, אך הממצאים תומכים בצורך בשימוש מדוד ושקול: לבחור את התרופה המתאימה, במינון ובמשך הקצר הנדרש, ולהימנע מטיפולים מיותרים בגיל הרך. בנוסף הם מציינים שמדובר במחקר תצפיתי ולכן אין הוכחה סיבתית חד־משמעית; יתכן שגורמים אחרים כמו תזונה, הנקה, פעילות גופנית ומשקל ההורים משפיעים גם הם על התוצאות, אם כי הקשר נשאר מובהק גם לאחר התאמות מסוימות.

ביחס לשיקום המיקרוביום לאחר חשיפה אנטיביוטית בגיל צעיר נרמז שעדיף לאפשר החלמה טבעית של אוכלוסיית החיידקים מאשר להתערב באופן מלאכותי בפרוביוטיקה, אך יש צורך במחקר נוסף כדי לזהות דרכים למזער השפעות שליליות עתידיות.