כך תימנעו מעין הרע: כל ההנהגות שחכמים הזהירו מהן במיוחד

עין הרע היא מבט של קנאה וצרת עין כלפי הזולת, והיא עלולה להזיק גם בגלוי וגם בדרכים נסתרות. כדי להתרחק ממנה, צריך להיזהר לא להתפאר, לא לעורר קנאה ולא לפרסם הצלחות בצורה מוגזמת.

עין הרע נובעת מכך שאדם רואה את טובת חברו וחושב עליה ברעה, אם בכבוד, בכסף, בחכמה, בבריאות, בכוח, ביופי או בילדים. הנזק אינו רק למי שמופנית אליו המחשבה, אלא גם למי שחושב כך, משום שהקנאה שוחקת אותו מבפנים ומרחיקה אותו מהשלמה ושמחה בחלקו. מנגד, מי שמתרגל בעין טובה, דן אחרים לכף זכות ושמח בטובתם, ממשיך ברכה גם לעצמו וגם לסביבתו.

יש להיזהר במיוחד שלא לגרום לאחרים צער וקנאה על ידי הצגת הצלחות, עושר, ילדים מרובים או חכמה בצורה בולטת מדי. לכן גם חולה שהתרפא ממחלה קשה ראוי לו שיודה לה׳ בצניעות, וגם חתן וכלה צריכים לכוון לשם מצווה ולא לשם התבלטות. באותו אופן, נוהגים שלא להעלות שני אחים או אב ובנו ברצף לתורה, כדי שלא ייראה כאילו הם תופסים לעצמם כבוד מיוחד.

כמו כן, יש איסור וסכנה במניית ישראל בצורה ישירה, ולכן התורה ציוותה למנותם באמצעות מחצית השקל, ולא על ידי ספירה רגילה. הסיבה לכך היא שהמניין עצמו מושך עין הרע, וכך גם בימי דוד נגרם נגף גדול לאחר שמנה את העם. לכן נוהגים כיום לספור אנשים בדרכים עקיפות, כמו אמירת פסוקים או מניין של חפצים אחרים.

חכמים אמרו שהברכה שורה בדבר הסמוי מן העין, ולכן עדיף שלא לחשוף כל דבר ברגע שהוא עדיין מתהווה. מצד שני, כשמדובר בהפרשת מעשר או בצורך של קיום מצווה, יש מקום למנות ולמדוד, משום שאז הספירה עצמה נועדה לטובה ומביאה ברכה. גם פרסום עושי מצווה הוא דבר שיש בו תועלת, אם הוא נעשה בצורה מאוזנת ולא מתוך גאווה.

מה שמצווה עלינו זה לשמור על צניעות, להתרחק מקנאה, ולנהוג בעין טובה כלפי אחרים. יש להיזהר גם לא להתבונן יותר מדי בברכתו של חבר, ברכושו או בהצלחתו, כדי שלא לפגוע בו בעין הרע.