קראו לו גנב, אבל כעבור שנים גילו את האמת המפתיעה

מסעדה גדולה בארצות הברית. עסק מצליח, עובדים רבים, תנועה בלתי פוסקת. יום אחד, בסוף המשמרת, הבעלים יושב מול מצלמות האבטחה וקולט עובד שאורז מזון רגע לפני שהמסעדה נסגרת. הוא מחליט לעקוב אחריו.

העובד יוצא לרחוב, נכנס לסמטה צדדית ושם, על הרצפה, יושב חסר בית עם בנו. העובד מושיט להם את השקית. האבא לוקח, העיניים נוצצות. הילד מחייך. והעובד עומד בצד, כאילו לא עשה כלום.

אבל הבעלים ראה הכול. הוא מתפרץ, תופס את העובד ואומר בכעס: "לאן אתה לוקח את האוכל שלי? אתה לא מתבייש?!".

העובד עונה בשקט: "גם ככה זה היה נזרק. למה לא לתת להם לאכול?".

בעל הבית לא נרגע: "מהיום אתה לא עובד פה. ואני אדאג שלא תעבוד בשום מקום, כולם ידעו שאתה גנב".

חמש שנים חולפות.

יום אחד נכנס למסעדה אדם עשיר מאוד שידוע במעשי הצדקה והחסד שלו. הבעלים מזהה אותו מיד, רץ אליו בכבוד גדול: "ברוך הבא! איזה כבוד! בוא, אני אדאג לך אישית".

מושיב אותו במקום המכובד ביותר ומשרת אותו בעצמו.

ואז הדלת נפתחת.

קבצן נכנס, ניגש בשקט לאחד המלצרים: "יש לי רק שני דולר. אולי משהו קטן לאכול?".

הבעלים קולט את ההתרחשות. הוא מתקרב, מסתכל עליו ומזהה אותו. זה אותו עובד שפוטר.

הוא מתפוצץ מזעם: "איך יש לך אומץ לחזור לכאן? תסתלק מיד!".

הקבצן מבקש בשקט: "רק משהו קטן".

אבל הבעלים לא מוכן לשמוע ומבקש מהאבטחה לסלקו.

פתאום העשיר קם ממקומו ואומר: "האיש הזה יושב לאכול איתי".

הבעלים בהלם: "אתה לא מבין. האיש הזה גנב!".

העשיר פורץ בבכי.

"לפני חמש שנים", הוא אומר, "איבדתי את אשתי ומרוב צער הגעתי למצב שלא היה לי ולבני מה לאכול והיכן לישון. במשך שנתיים העובד הזה דאג לנו לאוכל בכל יום. ברוך ה' השתקמתי מאז והגעתי למעמדי הנוכחי".

"חיפשתי אותו", ממשיך העשיר, "רציתי להודות לו, לספר לו שהיום אני עשיר גדול. לא מצאתי אותו וכעת אני מבין למה".

ואז מוסיף העשיר ואומר: "אתה יודע למה אני תורם לקהילה המקומית כל חודש מאה אלף דולר? בזכותו! אני אתן לו את כל דמי ההשקעה, שיפתח מסעדה משלו והיא תצליח".