הסוד העתיק מלפני אלפי שנים שמסתתר בשיר 'והיא שעמדה'

במהלך הדורות כולם, כאשר אנו מתיישבים סביב שולחן הסדר וקוראים בהגדה של פסח, אנו נתקלים במשפט אחד שמהדהד בלבבותינו כבר אלפי שנים: "והיא שעמדה לאבותינו ולנו".

הרב יהונתן ענבה מבקש לעצור לרגע ולהתבונן לעומקן של המילים הללו, המהוות הרבה מעבר לשורה בשיר מסורתי. מדובר למעשה בתמצית הסיפור של האומה הישראלית, נוסחה רוחנית שמסבירה כיצד ייתכן שעם קטן ורדוף מצליח לשרוד את תהפוכות ההיסטוריה ולהישאר איתן אל מול כל הקמים עליו.

מסע בין אימפריות שנעלמו

אם נתבונן לאחור אל דפי ההיסטוריה, נראה מחזה בלתי יאומן. אומות אדירות ואימפריות חובקות עולם כמו מצרים העתיקה, בבל המפוארת, יוון החכמה ורומא האכזרית, כולן ניסו בכל כוחן למחוק את הנוכחות היהודית מן העולם. הן השתמשו בכוח צבאי, בגזרות שמד ובניסיונות הטמעה, אך בסופו של דבר המעצמות הללו קרסו ונעלמו אל תוך ספרי הארכיאולוגיה. למרות המאמצים הכבירים להשמידנו, עם ישראל עדיין כאן, חי וקיים.

גם בימינו אנו, המציאות אינה שונה באופן מהותי. אנו רואים את אותם ניסיונות חוזרים ונשנים מצד אויבים מודרניים המבקשים לפגוע בביטחונו של עם ישראל. לעיתים נדמה שהמצב קשה מנשוא ושהאופק נראה חשוך, אך המציאות מוכיחה שוב ושוב את אותה עובדה מדהימה: אנחנו כאן, והם לא. השאלה הגדולה שחייבת להישאל היא מהו המקור לכוח הזה? מהי אותה "היא" שעמדה לאבותינו ולנו?

התשובה טמונה ברוח

התשובה אינה נמצאת בעוצמה צבאית או בנשק טכנולוגי מתקדם, אלא במשהו עמוק ומהותי הרבה יותר. ה"היא" המדוברת היא התורה הקדושה. אלו המצוות שקיבלנו במעמד הר סיני, זו האמונה היוקדת בבורא עולם שליוותה אותנו גם ברגעים האפלים ביותר של הגלות. זו אותה זהות רוחנית שלא נטשנו לרגע, אותו ספר תורה שהורינו והורי הורינו למדו באותם בתי מדרש ובאותן תפילות שנלחשו מקצה העולם ועד קצהו.

הקשר הבלתי ניתן לניתוק בין עם ישראל לקדוש ברוך הוא הוא הסכר שבולם את כל נחשולי השנאה. הזהות שלנו אינה מבוססת על שטח אדמה בלבד או על שפה משותפת, אלא על מחויבות נצחית לערכי הנצח של היהדות. ברגע שעם ישראל דבק במקורותיו, הוא הופך להיות בלתי מנוצח ברמה המטאפיזית.

המסר לדורנו: אחדות ואמונה

המסר שעולה מתוך המילים הללו רלוונטי היום יותר מתמיד. אין זה רק סיפור על העבר הרחוק, אלא קריאת כיוון לדור הנוכחי. עלינו להבין שככל שנהיה מאוחדים יותר, וככל שנחזק את האחיזה שלנו באמונה ובמסורת האבות, כך נזכה לראות את ההבטחה האלוקית מתקיימת לנגד עינינו. הבורא הבטיח לנו שגם אם בכל דור ודור יעמדו עלינו לכלותנו, הוא יהיה שם כדי להצילנו מידם.

הכוח שלנו טמון בחיבור שבין אדם לחברו ובין העם לאלוקיו. כאשר אנו שומרים על הגחלת ולא מאפשרים לאור התורה לכבות, אנו מבטיחים את עתידנו ואת עתיד ילדינו. זו הזכות הגדולה שמלווה אותנו לאורך הדורות, והיא זו שתמשיך לעמוד לצדנו בכל אתגר שעוד יבוא. עם ישראל אינו נכנע לייאוש כי הוא יודע שמעליו נמצאת השגחה פרטית שמנהיגה את העולם ומצילה את חסידיה מכל צרה. אנו ממשיכים לצעוד בגאווה יהודית, מחוברים לשורשים וצופים אל עבר עתיד של גאולה וביטחון.