למה מוצר כשר כל השנה נעלם בפסח מהמהדרין? הסיבה תפתיע אתכם

מדי שנה אנו עדים למוצרים רבים המחליפים כשרויות בימי הפסח. רבים שואלים האם החלפת הכשרות מעידה על ירידה ברמת הכשרות. במילים אחרות: האם החלפת הכשרות נעוצה רק בכך שבחלק מחומרי הגלם יש קטניות או שיש סיבות נוספות שבעטיין המוצר אינו יכול להיות כשר למהדרין.

ניקח את פריכיות האורז לדוגמה. הייצור נעשה באופן פשוט. את האורז, או את כל אחד משאר המינים, משרים בגיגית עם מים ותבלינים. לאחר שהתוצרת ספגה אחוזי לחות ברמה הרצויה מתחיל שלב הייצור. התוצרת נכנסת בגיגית ענק לחדר הייצור אל שורות של מכונות ומעל כל מכונה קונוס גדול המשמש כסיר אחסון לכל גרגרי האורז.

את הקונוס ממלאים באורז. בתחתית מותקנת דלת חשמלית קטנה שממנה נשפך מעט מהאורז לתוך משפך קטן הצמוד למשקל. לאחר שנשקלה הכמות הרצויה, המשפך ממתין לרגע שהטס שמתחתיו ייסע לאחור והגרגרים יפלו לתוך חור בקוטר הפריכייה.

לאחר שהצורה נעשית, והמלחציים נפתחו, אותו טס שנפתח לזריקת הגרגרים הבאים בתור, יודע גם להניע את הפריכיה לעבר מגלשת מתכת קטנה המובילה את הפריכיה לתוך המסוע. וכך הפריכיות משונעות לתהליך האריזה ולכל השלבים שבדרך ובתווך.

הבעיה מתחילה כשמגלים שעל אותו קו מייצרים גם פריכיות מחמשת דגנים המכילים שיבולת שועל או כוסמין. זה המקום לשלול דעה רווחת ולא נכונה הגורסת כי שלווה או מוצרים דומים אחרים אינם בגדר חמץ שכן הם לא באו במגע עם מים. אותם מתירים אינם מודעים לכל שלבי תהליך הייצור הכוללים גם השריה במים במהלך התיבול ועוד.

הבעיה מתחדדת שבעתיים במפעלים בעלי תו תקן ללא גלוטן. כאן עלולה הערנות להיעלם שכן אין גלוטן חיטה ולפיכך לכאורה אין חמץ. אך גם הנחה זו אינה מדויקת, שכן תהליכים אחרים בייצור נגועים בחמץ. בל נשכח: חמץ בפסח אסור אפילו במשהו זעיר ביותר.

וכמו לא היה די בכל אלו, הפריכיות ברובן המכריע אינן מיוצרות מגרגרים אותנטיים אלא מפתיתים השייכים למשפחת הפסטות ובעייתיותן הכשרותית לעניין חמץ כפולה ומכופלת.

כל הנקודות האמורות לא הובאו כאן אלא על קצה המזלג. ניסינו לתת כאן הצצה כדי חרך על חלק מזערי מהררי הדילמות הכרוכות בנושאים אלו. ומכאן ניתן יהיה להבין את הבעייתיות הכרוכה במוצרים שונים ואי הופעת התווית כשר למהדרין עליהם בימי חג הפסח.