יהדות

"דווקא בזמן מלחמה": הרב בידרמן מגלה מה באמת שומר על האדם

בימים של אזעקות וחוסר ודאות, הרב אלימלך בידרמן מסביר מדוע דוד המלך ביקש הגנה דווקא על הראש, ומהי הסוכה הרוחנית שמגינה על האדם גם בתוך סערת המלחמה.

עידו לוי
הוספת תגובה
אא
הרב אלימלך בידרמן (צילום: David Cohen 156/shutterstock)

בימים שבהם המציאות סוערת וקולות המלחמה ממלאים את החלל, הלב היהודי מבקש משענת. בשיחותיו המעוררות, מצליח הרב אלימלך בידרמן לגעת בנקודה הפנימית ביותר של הנפש ולהזכיר לנו את האמת הפשוטה והנצחית. הוא לוקח אותנו אל פסוקו של דוד המלך בתהילים, "סכותה לראשי ביום נשק", וחושף דרכו רובד עמוק של הגנה שאינה פיזית בלבד אלא רוחנית ותודעתית.

מדוע דווקא הראש זקוק להגנה

במרכז דבריו מעלה הרב שאלה נוקבת אשר מעסיקה רבים. מדוע בחר דוד המלך לבקש מהקדוש ברוך הוא הגנה דווקא על הראש בעת קרב? הרי הגוף כולו חשוף לסכנה, והאיברים כולם זקוקים לשמירה. הרב מסביר בלהט כי בשעת מלחמה, האויב הגדול ביותר אינו רק הנשק שנמצא בחוץ, אלא הבהלה והפחד שמנסים לחדור פנימה. הראש הוא המבצר האחרון של יישוב הדעת ושל האמונה בבורא עולם.

כאשר האדם מאבד את שלוות נפשו ואת הבהירות המחשבתית שלו, הוא הופך פגיע הרבה יותר. הבקשה "סכותה לראשי" היא למעשה תפילה לשמירה על התודעה. הרב מדגיש כי השמירה המבוקשת היא היכולת להחזיק באמונה יציבה גם כשהסביבה גועשת. כשהקדוש ברוך הוא מסוכך על ראשו של האדם, הוא מעניק לו את הכוח לראות את האור בתוך החושך ולא להיכנע לייאוש.

המפגש המטלטל בגטו קובנה

כדי להמחיש את עוצמת הידיעה הזו, מביא הרב אלימלך בידרמן סיפור מצמרר מתקופת השואה. היה זה הגאון הצדיק רבי מרדכי פוגרמנסקי זכר צדיק לברכה, אשר שהה בגטו קובנה בימים האפלים ביותר. באחד הימים יצא הצדיק לרחוב וראה קבוצת יהודים שבורי לב. כששאל אותם מדוע רוחם נמוכה כל כך, הם השיבו לו בתמיהה כי המצב איום ונורא והמוות אורב מכל פינה.

רבי מרדכי הציב בפניהם שאלה פשוטה שזעזעה את תפיסת עולמם. הוא הצביע על חייל נאצי שעמד לא רחוק משם, חמוש מכף רגל ועד ראש ומלא שנאה תהומית ליהודים. אם לאותו רשע יש רצון עז להרוג, ואין איש שיעצור בעדו או יזמן אותו לדין על כך, מדוע הוא לא יורה ברגע זה ממש? התשובה שנתן הצדיק ליהודים השבורים היא תמצית האמונה היהודית. שום אדם אינו יכול לפעול ללא רשות מלמעלה.

אין עוד מלבדו בכל רגע

הרב מסביר כי המסר שקיבלו אותם יהודים בגטו הוא המסר שכל אחד מאיתנו צריך לאמץ היום. האויב, עם כל כלי הנשק והכוונות הרעות שלו, אינו אלא כלי בידי ההשגחה העליונה. הניצולים ששמעו את הדברים הללו העידו כי מאותו רגע הם הפסיקו לראות חיילים או צבאות. הם ראו רק את יד השם המנהלת את העולם בכל רגע ורגע.

המלחמה האמיתית היא על היכולת לזכור שאין עוד מלבדו. כפי שמסביר הרב אלימלך בידרמן בדבריו חוצבי הלהבות, כאשר אנו מפנימים שכל מה שקורה הוא רצון השם בלבד, הפחד מאבד מכוחו. זוהי הסוכה שפורש עלינו הבורא, סוכה של אמונה שמגנה על הראש ועל הלב מפני סערות הזמן. כשיש יישוב דעת ובטחון מלא בבורא עולם, האדם זוכה להגנה אמיתית שאינה תלויה בדבר.

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי