האם מותר לקרוא לילד משה? ממה חששו גדולי הדורות?

פרשת תצוה היא הפרשה היחידה מיום הולדתו של משה רבנו ועד הסתלקותו שהשם שלו לא מופיע בה.

השמטה זו עוררה אותי לחשוב על שאלה שכבר כמה פעמים שאלו אותי הורים לפני ברית מילה: האם מותר לקרוא לילד בשם משה? האם אין בזה משהו בעייתי?

ולפני שתגידו "ברור שאפשר!" בואו ואנסה להסביר את פשר השאלה:

בספרו "שם הגדולים", כותב מרן החיד"א כך: "מצאתי כתוב בספר כתב יד, לא היה שום תנא או אמורא שנקרא משה והוא פלא וסוד. והיינו דאמרי אינשי (והוא מה שאמרו) על הרמב"ם 'ממשה ועד משה לא קם כמשה' - שלא היה תנא או אמורא שנקרא משה".

כלומר, במשך כל תקופת המשנה והגמרא, מאות שנים, אף אחד מחכמי ישראל לא קרא לבן שלו משה. תעלומה, לא?

האדמו"ר מקלויזנבורג מסביר שפשוט לא העזו. משה רבנו זה לא סתם צדיק - הוא "איש האלוקים", מעלה שאין יותר ממנה - ומי יעז לקרוא לילד שלו בשם כזה?

מספרים שפעם אחת נכנס אל ה"אבני נזר", רבי אברהם בורנשטיין האדמו"ר מסוכטשוב, אבא מודאג עם פתק שעליו כתוב שמו של בנו החולה: משה. הרבי הביט בפתק והזדעזע עד עמקי נשמתו: "על שם מי קראת לו משה?" שאל.

האבא השיב שהבן נולד בז' באדר, יום הפטירה של משה רבנו, ולכן הוא בחר בשם הזה. ה"אבני נזר" נאנח: "תדע לך שזו סכנה גדולה לתת שם על שם מי שכבר מבורר ומתוקן לגמרי בכל ניצוצות נשמתו, וכל שכן על שם משה רבנו..."

אבל כיום, נהוג לקרוא בשם משה ולא נראה שיש מי שחושש לדבר. ונראה ששייך בזה מאמר חכמינו ז"ל: "פוק חזי מאי עמא דבר" - צא וראה מה העם עושה בפועל.

ואולי אפשר להסביר, כי ככל שהדורות התרחקו ממשה רבנו, כך גברה התשוקה להידבק במידות שלו ולחסות בצל קדושתו.