מצמרר: המסר האחרון של רנ"ג איתמר אלוס ז"ל

זהו רגע שבו המילים הופכות לצוואה חיה, וכל משפט מקבל משמעות כפולה ומכופלת. איתמר אלוס זכרו לברכה, הגיבור שהציל נפשות רבות ביום הטבח הנורא באופקים, הותיר אחריו מסר של אמונה יוקדת ואהבת ישראל שאינה תלויה בדבר. בראיון מצמרר שהעניק לערוץ 2000 לפני כשנתיים, הוא שיתף בסיפור הנס הפרטי שלו ובמסקנות הרוחניות שהסיק מתוך הלהבות.

היה זה בבוקר השבעה באוקטובר, יום שבו הגבול בין חיים למוות היטשטש עבור רבים. איתמר שחזר את הרגעים הדרמטיים שבהם עמד מול פני הרשע. הוא תיאר כיצד הבחין במחבל שיוצא לעברו, ללא חולצה ובידיים מורמות, במפגן של כניעה לכאורה. אולם מעיניו של איתמר, שפעל מתוך תחושת שליחות והגנה על הבית, לא נעלמה המציאות המרה. הוא הבחין כי המחבל גורר משהו ברגלו, ועד מהרה התברר כי מדובר במטען נפץ קטלני, ראש נפץ שנועד לזרוע הרס וחורבן בקרב כוחותינו.

בקור רוח של לוחם מנוסה ובעזרת סייעתא דשמיא, איתמר פעל באופן מיידי. הוא ירה לעבר המחבל ונטרל את האיום לפני שהצליח להפעיל את המטען. באותן שניות של אש ותופת, כשחבריו מסתערים קדימה והוא מוצא את עצמו שוכב על גג, צועק לעברם לחדול מהירי כדי למנוע פגיעה הדדית, הוא חווה הארה. כאשר בדק את עצמו וגילה כי למרות הקרב העז הוא יצא ללא שריטה אחת, הוא הבין שלא מדובר ביד המקרה.

בשיחה הוא אמר בקול רועד מהתרגשות כי אין לו ספק שהשם שמר עליו באותו יום. באותו רגע, הסביר איתמר, האדם אינו מעכל את גודל הנס, אך בחלוף הימים התמונה מתבהרת וההודיה לבורא עולם הופכת למהות הכל. הוא ראה לנגד עיניו שרשרת של ניסים גלויים שליוו אותו בכל צעד ושעל בתוך התופת של אופקים.

אך מעבר לגבורה הפיזית, איתמר ביקש להעביר מסר עמוק יותר לעם ישראל. הוא חזר אל היום שקדם לאסון, השישה באוקטובר, וצייר תמונה כואבת של חברה מפולגת ומסוכסכת. הוא הזכיר בלב שבור את המראות הקשים מתל אביב ביום הכיפורים, את המניעה מאנשים להתפלל ואת השנאה שפעפעה ברחובות. מבחינתו של איתמר, המלחמה והטבח היו קריאת השכמה כואבת מהקדוש ברוך הוא.

הוא הזכיר לכולנו את דברי חז"ל על כך שבית המקדש נחרב בעוון שנאת חינם. המסר שלו היה ברור ונוקב, הקדוש ברוך הוא מנענע אותנו כדי שנתעורר. הוא קרא לכל אחת ואחד מאיתנו להתחזק באחדות אמיתית ובאהבת חינם, מתוך הבנה שזהו המפתח היחיד לגאולתנו ולשמירה על קיומנו בארץ הזו.

איתמר אלוס ז"ל לא השאיר לנו רק סיפורי גבורה, אלא מפת דרכים רוחנית. הוא רצה שנזכור את השבעה באוקטובר לא רק כיום של אסון, אלא כיום של ניסים בתוך החושך וכנקודת מפנה שבה בחרנו להתאחד. מילותיו האחרונות מהדהדות כעת בחלל העולם, קוראות לנו להשליך מאחורינו את המחלוקות ולחבק זה את זה באהבה גדולה, כפי שבורא עולם מצפה מאיתנו. יהי זכרו ברוך ויהיו דבריו נר לרגלינו.