הרגע שלא אשכח לעולם: הווידוי המטלטל של ראש עיריית בני ברק

בריאיון מיוחד ונוגע ללב בערוץ 2000 פתח ראש עיריית בני ברק, הרב חנוך זייברט, צוהר נדיר אל עולמו האישי, ושיתף בזיכרונות מרטיטים מדמותו של אביו זכרונו לברכה.

בדבריו תיאר הרב זייברט את השנה האחרונה לחייו של אביו, שבחר להתגורר בביתו. חרף מצבו הבריאותי המורכב, כזה שלא הותיר מקום רב לאופטימיות, נחרטה בליבו של האב משאלה אחת ברורה: לזכות ולהשתתף בשמחת החתונה של נכדו הצעיר. כנגד כל הסיכויים, ובכוחות נפש מעוררי השתאות, הצליח האב להגיע הן לשבת העלייה לתורה והן לשמחת החתונה עצמה. הוא נשאר באירוע עד השעות הקטנות של הלילה, רגעים שהעניקו נחת רוח גדולה והתרגשות עמוקה לבני המשפחה כולה, שזכו לראות משאלה אחרונה מתגשמת לנגד עיניהם.

בהמשך השיחה חזר הרב זייברט לשנות ילדותו של אביו, שנות חיים שנצרבו בזיכרון הקולקטיבי של העם היהודי. כילד רך בשנים גדל אביו בצל מלחמה אכזרית ורוויית דם. הוא נאלץ להימלט מפולין להונגריה ולחיות שם בבדידות מוחלטת, ללא אב או אם שישגיחו עליו וידריכו את צעדיו. ובכל זאת, דווקא בתוך החושך והפחד, התגלה אור פנימי יוצא דופן: ילד כבן אחת עשרה בלבד, שמקפיד בקנאות על שמירת השבת ועל אכילת מאכלים כשרים, למרות שאיש אינו רואה ואיש אינו מפקח.

הרב זייברט הדגיש כי העמידה הרוחנית הזו לא הייתה מובנת מאליה. היא נבעה מרצון פנימי עמוק לחיות חיי יהדות אמיתיים, מתוך הכרה בערכה העצום של התורה והמצוות ומתוך תחושת שליחות של יהודי ירא שמיים, גם בתנאים הקשים ביותר.

אביו של ראש העיר הותיר אחריו מורשת רוחנית ברורה, כזו שממשיכה ללוות את בני המשפחה בכל שלב בחיים. המסר המרכזי שהנחיל לדורות הבאים היה פשוט וחד: עיקר תפקידו של האדם הוא לעשות את רצון הבורא, ולשאול את עצמו בכל צעד, מה הקדוש ברוך הוא מבקש ממני כעת.

מעבר לכך, לימד האב כי האדם לא נברא לעולם הזה למען טובתו האישית. החיים, על פי דרכו, נועדו כדי לחיות למען הזולת. המשמעות האמיתית של הקיום אינה במה שאדם מקבל, אלא במה שהוא מעניק לאחרים. זהו היסוד שעליו גדל הרב זייברט, וזו המורשת שהוא נושא עמו עד היום.