המרכיב הקטן שעושה שינוי גדול במרק עוף ביתי

יש מי שמכין מרק עוף לפי הספר ועדיין יוצא לו סיר חיוור, כזה שנראה עייף והטעם שלו לא באמת מתרומם. זה קורה לא מעט, בעיקר כשמשתמשים בעוף קנוי מהחנות, כזה שגדל בתנאים מודרניים עם מעט מאוד שומן טבעי. התוצאה מוכרת כמעט בכל בית. מרק נקי, אבל בלי עומק, בלי צבע ובלי אותו ניחוח שמזכיר בית של פעם.

אבל לפעמים כל מה שצריך הוא טריק אחד קטן, כזה שלא דורש תבלינים מיוחדים ולא שעות נוספות על האש. הסוד למרק עוף עשיר, זהוב ועמוק בטעם נמצא דווקא במקום הכי פשוט שיש. בצל רגיל, כזה שמונח על השיש, רק בלי לקלף אותו.

קליפת הבצל מכילה פיגמנטים טבעיים שמשתחררים בזמן הבישול האיטי. הם אלו שנותנים למרק את הצבע הזהוב היפה וגם מוסיפים שכבת טעם עדינה, בלי להשתלט ובלי להכביד. לא צריך לצרוב, לא לטגן ולא להוסיף שומנים מיותרים. רק לשטוף היטב ולהכניס לסיר בזמן הנכון.

לצד הבצל אפשר להוסיף ירקות בסיסיים ותבלינים קלאסיים, אבל חשוב לזכור מה הכוכב האמיתי של הסיר. הבצל עם הקליפה הוא זה שעושה את ההבדל.

מרכיבים:

• עוף שלם או חלקי עוף לפי ההעדפה
• בצל אחד גדול שטוף היטב עם הקליפה
• גזר אחד חתוך לשניים
• גבעול סלרי או שורש פטרוזיליה
• עלה דפנה
• כמה גרגירי פלפל שחור
• מים קרים

אופן ההכנה:

מניחים את העוף או חלקי העוף בסיר גדול ומכסים במים קרים. חשוב להתחיל עם מים קרים כדי לאפשר הוצאת טעמים הדרגתית. מעמידים את הסיר על אש נמוכה ומביאים לרתיחה איטית.

כאשר מתחיל להיווצר קצף על פני המים, מסירים אותו בעזרת כף. זה שלב חשוב שמבטיח מרק צלול ונעים לעין.

לאחר ניקוי הקצף מוסיפים לסיר את הבצל השטוף עם הקליפה, את הגזר, הסלרי או שורש הפטרוזיליה, עלה הדפנה וגרגירי הפלפל השחור.

מנמיכים את האש למינימום ומבשלים ברתיחה עדינה מאוד במשך שעה לפחות. אין צורך לערבב ואין צורך לכסות לגמרי. הבישול האיטי הוא זה שמוציא מהעוף ומהירקות את מירב הטעם והארומה.

בתום הבישול מתקבל מרק צלול, ריחני ובעל צבע זהוב טבעי. המרק אינו שומני מדי ואין בו ריח חריף, אלא טעם נקי ומלא שמרגיש נכון.

אפשר להגיש את המרק כפי שהוא, עם שקדי מרק או ירקות, ואפשר גם להשתמש בו כבסיס למרקים נוספים, לרוטבים או לאטריות. זה סיר אחד פשוט שמוכיח שלא תמיד צריך להוסיף, לפעמים מספיק לדעת מה לא להסיר.