בג"ץ עצר את חקירת מבקר המדינה על מחדלי 7 באוקטובר

פסיקה חריגה של בית המשפט העליון התקבלה הבוקר (רביעי), כששופטי ההרכב - דפנה ברק-ארז, דוד מינץ ואלכס שטיין - הורו על הקפאת בדיקת מבקר המדינה בנוגע למחדלים שהובילו לטבח הנורא בשבעה באוקטובר. בפסק הדין, קיבל בג"ץ את טענות העותרים והיועצת המשפטית לממשלה, לפיהן המבקר חורג מסמכותו כשהוא מנסה לנהל בירור "עובדתי-חקירתי רחב יריעה" ואף להסיק מסקנות אישיות.

לפי הצו שניתן, נאסר על המבקר לזמן עדים, לדרוש מסמכים, לעסוק בהחלטות הדרג הבכיר או לפרסם טיוטות שהוכנו במסגרת החקירה. המשמעות: הקפאה מלאה של בדיקת מבקר המדינה - הגוף היחיד שמנהל חקירה בזמן אמת - עד להחלטה נוספת, לא לפני פברואר 2026, המועד שנקבע להגשת תגובתו.

במערכת הפוליטית פרצה סערה בעקבות ההחלטה. ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) תקף בחריפות את פסק הדין:

"בית המשפט העליון לא מפספס הזדמנות לשכנע את הציבור בישראל שהוא פועל בדורסנות ובמגלומניה. מבקר המדינה פועל לפי חוק יסוד - בדיוק כמו בג"ץ - והוא אמור לבקר גם את הרשות השופטת. ההחלטה הזו נועדה להסתיר מהציבור את האמת".

גם ח"כ אביחי בוארון הצטרף לביקורת: "לבג"ץ אין סמכות לעצור את חקירת המבקר. החוק קובע במפורש שלמבקר המדינה סמכות לבדוק כל עניין שיראה לנכון - כולל מחדלי צה"ל, הממשלה ומערכת הביטחון גם בזמן מלחמה. מדובר ברמיסת חוק יסוד מבקר המדינה. הגיע הזמן שהכנסת תעמוד על שלה".

החלטת בג"ץ מבוססת על החשש כי חקירה עצמאית של מבקר המדינה תפגע באפשרות להקים בעתיד ועדת חקירה ממלכתית. זאת משום שהחקירה הנוכחית כוללת זימונים ומסקנות אישיות, דבר שעלול ליצור "כפילות הליכים" או לגרום לשיבוש ממצאים עתידיים.

עם זאת, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הבהיר בעבר כי מטרת הביקורת היא לספק תשובות לציבור מהר ככל האפשר - ולא להחליף חקירה ממלכתית, אלא להשלים אותה. המבקר אף פעל בשיתוף פעולה עם גורמי ביטחון, והיה בעיצומה של עבודה מתקדמת על דוחות טיוטה.

העותרים נגד בדיקת המבקר טענו כי הוא "חוקר כמו ועדת חקירה לכל דבר", ושאין לו סמכות לכך. לטענתם, בירור כה נרחב עלול לפגוע באפשרות של הקמת ועדת חקירה בעתיד. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הצטרפה לעמדה זו - ובכך העניקה לה תוקף משפטי חזק.

מבקר המדינה טרם הגיב רשמית להחלטת בג"ץ, אך מקורות בסביבתו רומזים כי הוא אינו מתכוון לזנוח את חובתו הציבורית.