האם צריך להטביל תבנית חד פעמית? הראש"ל הרב יצחק יוסף בפסק הלכה מפתיע

לכבוד היקר והנעלה, שלום רב.

בדבר מה שכתב מרן אאמו"ר ב"חזון עובדיה" שכלי אלומיניום המיוצרים על ידי גויים חייבים טבילה בלי ברכה, אף על פי שרובם עשויים לשימוש חד פעמי בלבד. שגם שימוש חד פעמי יש עליו תורת כלי.

הנה, בשו"ת "אגרות משה" כתב שכלים חד פעמיים אינם צריכים טבילה. וגם בשו"ת "מנחת יצחק" כתב שאינם צריכים טבילה, והוסיף שנראה גם כן שאינם מקבלים טומאה. והביא מדברי הרמב"ם כי קרן שמשתמש בה ומשליכה, אינה מקבלת טומאה. והטעם, דלא הוי כלי רק כשנעשה להשתמש בו בתדירות, אבל לא כשנעשה להשליכה תכף.

אלא שהוא שנוי במחלוקת האחרונים אם דין זה תלוי בדיני כלי לגבי קבלת טומאה.

וכן כתב בשו"ת "חלקת יעקב", ומטעם שאין על כלים אלו שם כלי לקבלת טומאה כיוון דעומדים להיזרק, וכמבואר במשנה וברמב"ם דבחושב לאכול מה שבתוכו ולזורקו, טהור. הוא הדין שאין עליהם שם כלי לענין טבילת כלים. וכן כתב בקובץ "מבית לוי", ובשו"ת "אז נדברו".

אמנם בשו"ת "משנה הלכות" השיב על דברי ה"מנחת יצחק":

"ומה בכך שמשתמשין בו רק חד פעמי, וכי כמה פעמים השתמשת כתוב בתורה? כלי סעודה כתיב! וכל שהוא כלי חייב בטבילה. ובשלמא אילו לא היה ראוי רק להשתמש פעם אחת היה מקום לדון בזה, אבל כלים אלו הם ראויים לשימוש כמה פעמים, וכמה אנשים באמת משתמשים בו כמה פעמים, ובוודאי שחייבין בטבילה כשאר כלים. ומאן ספין להתיר איסור דאורייתא בכלי אלומיניום שלא לטבול מכוח איזה סברות?"

והעיד שהסכים לדבריו הגאון הרב יוסף שלום אלישיב זצוק"ל בפשיטות שכלים אלו חייבים בטבילה, רק שלא יברך על הטבילה.

וב"חזון עובדיה" שם בנה יסודו על פי רבים מרבותינו האחרונים, שכתבו שיש תורת כלי גם על שימוש חד פעמי, ואם כן כלים אלו יש עליהם תורת כלי. וסיים שבשו"ת "יהודה יעלה" כתב:

"אף במקום שאין הכלי מקבל טומאה ממש, לעניין טבילת כלי סעודה חדשים הנלקחים מגוי, שטבילתן היא כדי שיצאו מרשות טומאת העכו"ם לקדושת ישראל, צריכים טבילה בלי ברכה",

וכתב על זה, וכן נראה לי נכון.

ומכל מקום, למעשה, כשקשה מאוד ללכת לטבול את כלי האלומיניום, בפרט כשהזמן דחוק בערב שבת, אפשר שיוכל לסמוך על הסברא הנ"ל שלא להצריך טבילה לכלים חד פעמיים העשויים מאלומניום או נירוסטה דקים מאוד, ונזרקים מיד לאחר השימוש.

זאת ועוד, נצרף את מחלוקת הפוסקים האם כלי חד פעמי נחשב לכלי, דשמא כדעת ה"מנחת יצחק" וסיעתו דכלי חד פעמי אינו חשוב כלי כלל.

ואף אם נאמר שכלי חד פעמי נחשב לכלי, שם מרן זצ"ל נקט משום שהוא ראוי לשימוש רב פעמי, ורק מחמת שהוא זול זורקים אותו. אבל בתבניות שאחרי הבישול אינן ראויות לשימוש, כאן הוי כלי גרוע יותר.

וגם הגד הוגד לנו מפי עד נאמן, שבזמנו שאלו את מרן זצ"ל האם יהיה ניתן להקל בזה במקום צורך גדול, ומרן השיב שיהיה ניתן להקל בזה.

ומכל הסברות הנ"ל ומכיוון שיש צורך גדול להקל להמוני עמך ישראל, היכן שאי אפשר בעניין אחר והוא צורך גדול, יהיה ניתן להקל בזה.