6 סגולות שלא הכרתם על קריאת שניים מקרא ואחד תרגום
סגולות
6 סגולות שלא הכרתם על קריאת שניים מקרא ואחד תרגום
חז״ל הבטיחו אריכות ימים, שפע ושלום בית למי שמקפיד על שניים מקרא ואחד תרגום. הנה הסגולות העמוקות שמסתתרות במנהג הפשוט הזה
הוספת תגובה
6 סגולות שלא הכרתם על קריאת שניים מקרא ואחד תרגום
אא
6 סגולות שלא הכרתם על קריאת שניים מקרא ואחד תרגום
נוהג שניים מקרא ואחד תרגום מלווה את עם ישראל דורות רבים. לא מדובר רק בשגרה לימודית, אלא במסורת הלכתית עמוקה שחז"ל הדגישו את מעלתה והבטיחו עליה שכר רוחני נעלה. הנה 6 סגולות על שניים מקרא ואחד תרגום שלא הכרתם
1. סגולה לאריכות ימים
חז"ל קבעו במפורש כי מי שמשלים את פרשיות השבוע זוכה לאריכות ימים.
בגמרא (ברכות ח ע"א) נאמר: "כל המשלים פרשיותיו עם הציבור, מאריכין לו ימיו ושנותיו".
זהו אחד המקורות העתיקים והישירים ביותר לסגולה הרוחנית המיוחסת לקריאת שמו"ת.
2. פתיחת הלב להבין את התורה
ההלכה של פעמיים מקרא ופעם תרגום מופיעה כבר בימי חז"ל ומבוססת על ההבנה שהתרגום מגלה את משמעות הכתוב.
בספרות הראשונים מובא כי תרגום אונקלוס נמסר בסיני (נדרים ל"ז ע"ב), ולכן הוא נחשב כמי שמאיר את עומק הפסוקים.
על בסיס זה התפתח הרעיון שהקריאה מחזקת את הבנת התורה ופותחת פתח חדש להשגה רוחנית.
3. שפע ופרנסה
המלצות נוספות
בכמה מקומות מדגישים חז"ל כי מי שמכבד את התורה, התורה מכבדת אותו.
בספרי המוסר והקבלה מובא שהקפדה על שמו"ת נחשבת ככבוד לתורה, ולכן היא כלי למשיכת שפע.
הרעיון נובע מדברי חז"ל (אבות ד, יג): "כל המכבד את התורה, גופו מכובד על הבריות", ובפירושיהם המדגישים שהכבוד לתורה מביא ברכה גם ברובד המעשׂי.
4. שלום בית
כבר במכילתא (פרשת בא) מסופר שרבי יהודה הנשיא ציווה לפני פטירתו: "אל תאכלו בשבת עד שתקראו את הפרשה".
המקורות מדגישים שהקריאה מכניסה אדם לשבת כשהוא "מוכן" מבחינה רוחנית, ובספרות הדורות נכתב כי הדבר מביא רוגע לבית ומשרה תחושת קדושה ויציבות.
5. תיקון הדיבור
בגמרא (נדרים ל"ז ע"ב) נאמר: "ויקראו בספר תורת האלוקים מפורש, זה תרגום", ומבואר שהתרגום נועד לבאר את התורה.
מקובלים רבים כתבו שמי שמרגיל את עצמו לדבר דברי תורה מבוארים ומתוקנים, מטהר גם את כוח הדיבור שלו.
הסגולה נשענת על עיקרון יסודי בחז"ל: הדיבור מתקדש דרך דברי תורה.
6. חיזוק הזהות היהודית
הגאונים הדגישו שוב ושוב את חשיבות הקריאה השבועית כסוג של "חיבור אל הציבור" ואל מהלך התורה לאורך השנה.
היסוד מופיע בדברי חז"ל על המנהג לקרוא בתורה בציבור מדי שבוע (מגילה ל"א), ועל פי הראשונים, מי שמשלים את הפרשה בביתו משתלב במהלך של כלל ישראל.
מכאן נולדה הסגולה המוכרת: הקריאה מחזקת זהות, מחברת למסורת ונותנת לאדם תחושת שייכות עמוקה.
להמשך קריאה
שידור חי
