דו"ח חמור בקולומביה: "הטיה אנטי-ישראלית במבנה האקדמי"

בדו"ח מקיף וחריג בהיקפו שפורסם אמש (שלישי) באוניברסיטת קולומביה, קובעת ועדת המשימה למאבק באנטישמיות כי קיימת בעיה מערכתית עמוקה ביחס ליהודים ולישראל בתוך מוסדות ההשכלה הגבוהה, ובפרט בקולומביה עצמה. הדו"ח מתריע על כשלים מתמשכים בתוכני ההוראה, במבנה הסגל וביחס לסטודנטים, אשר יחד יוצרים אקלים שמוגדר על ידי הכותבים כ"בלתי סובלני כלפי הקיום היהודי-ציוני".

הדו"ח, המתפרש על פני 70 עמודים, שם את עיקר כובד הביקורת על החלטת איגוד הפרופסורים האמריקאי (AAUP), שבאוגוסט 2024 התיר חרמות אקדמיים כלפי מוסדות ישראליים. לדברי הכותבים, מדובר במהלך הפוגע בליבת החופש האקדמי ומעניק לגיטימציה לתנועה היחידה במאה הנוכחית אשר קוראת לבידוד מדינה אחת בלבד - מדינת ישראל.

חברי הוועדה מצביעים על בעיה מבנית בתוכנית הלימודים של המוסד: היעדר בולט של קורסים בנושא המזרח התיכון אשר אינם מבטאים עמדה שלילה כלפי הציונות וישראל. יתרה מזאת, נרשם חוסר במרצים המתמחים בהיסטוריה ובפוליטיקה של האזור - שאינם מחזיקים בהשקפות אנטי-ציוניות. הדו"ח ממליץ להקים תקנים חדשים ולמנות ראשי מחלקות מאוזנים שייצגו מגוון של עמדות פוליטיות ומחקריות.

הוועדה גם קובעת כי יש לפעול להקמת שלוחה של האוניברסיטה בתל אביב - מהלך שזכה בעבר להתנגדות מצד קבוצות שקראו לחרם, אשר לפי הוועדה "אינן מייצגות את ערכי האקדמיה החופשית".

בפרק העוסק בחוויות הסטודנטים, נחשפות עדויות של צעירים יהודים וישראלים המתארים הערות פוגעניות שהושמעו כלפיהם מצד מרצים - לעיתים אף במסגרת קורסים שאינם נוגעים כלל בסוגיית הסכסוך במזרח התיכון. באחד המקרים תועד מרצה שטען כי "הרצל היה אנטישמי" ושהיהודים ממזרח אירופה "אינם יהודים אמיתיים".

הדו"ח מזהיר כי יצירת "אורתודוקסיה רעיונית" בקמפוס - מצב שבו דעה אחת נחשבת ללגיטימית וכל השאר מושתקות - פוגעת ברוח החופש האקדמי. לטענת הוועדה, הזכויות המוענקות למיעוטים אחרים, כגון אפרו-אמריקאים והיספנים, חייבות להינתן גם לסטודנטים היהודים והישראלים, באופן שוויוני ומלא.

עוד מודגש כי הפעלת לחץ על סטודנטים להשתתף בהפגנות פוליטיות, או שיבוש מערך הלימודים תחת כותרת של מחאה, מהווה עבירה על נהלי האוניברסיטה - ויש לאכוף את הכללים במלואם. עם זאת, הוועדה מדגישה כי יש להבחין בין ביטוי פוליטי לגיטימי, גם אם נוקב, לבין הסתה או הדרה.

נשיאת האוניברסיטה בפועל, קלייר שיפמן, בירכה על פרסום הדו"ח וציינה כי קולומביה עברה תהליך פנימי חשוב, אשר ישמש כבסיס לשיפור מהותי. "אנחנו במקום טוב יותר משהיינו, אך יש עוד הרבה לתקן", אמרה.

כיום לומדים באוניברסיטה למעלה מ-200 סטודנטים ישראלים - מספר הנחשב לגבוה ביותר בקרב מוסדות ליגת הקיסוס. אך לצד הנוכחות הבולטת, זכורה קולומביה גם כזירה של עימותים סוערים בתקופת מלחמת "חרבות ברזל", כאשר הפגנות אנטי-ישראליות בקמפוס גלשו לגילויי אנטישמיות ואף אלימות כלפי סטודנטים יהודים.

התופעות המתוארות אינן ייחודיות לקולומביה. בשנה האחרונה נרשמו אירועים דומים גם באוניברסיטאות אחרות, בהן הרווארד, שהיו נתונות לביקורת ציבורית נוקבת. הנשיא לשעבר דונלד טראמפ הפך את המאבק באנטישמיות במוסדות החינוך העילית לנושא מרכזי במצע הפוליטי שלו - וטען לא פעם כי מדובר במערכת חינוך "המכשירה דורות של שונאי ישראל במסווה של פלורליזם".