למה מציאת זיווג קשה כמו קריעת ים סוף ואיך אפשר לשנות את הגזירה?

"קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף". המשפט הזה, שמופיע בגמרא במסכת סוטה, נשמע חזק ומרשים, אבל לא מעט אנשים שואלים: מה כל כך קשה בזיווג, הרי כל הזמן אנחנו שומעים על חתונות, שידוכים ושמחות? ומצד שני, קריעת ים סוף זה נס יוצא דופן שקרה רק פעם אחת בתולדות עם ישראל.

אז למה חז"ל בחרו דווקא בו כהשוואה?

התשובה טמונה בעומק הרוחני ובמבחן הנפשי שזיווג דורש. לא מדובר בקושי טכני אלא במשהו פנימי: להצליח לוותר, להתגמש, להשתנות. וזה כבר באמת קשה מאוד, ממש כמו נס.

רבי שלום שבדרון זכר צדיק לברכה, דרשן ירושלמי מפורסם, היה נוהג להסביר את זה דרך סיפור קטן מהחיים. שני נהגים נפגשו בכביש צר, ואף אחד מהם לא מוכן לזוז. אחד מצפצף, השני עונה לו בצפצוף ארוך יותר. שניהם מתעקשים, אף אחד לא מוכן לוותר "על הפרינציפ". וכך, במקום לפתור את המצב בדקה, הם מבזבזים זמן, עצבים, ואולי אפילו מקלקלים לעצמם את כל היום.

ככה זה גם בזוגיות, לפעמים צריך רק לוותר קצת, להוריד את הראש, ולהבין שהשלום שווה יותר מהאגו. אבל כשכל אחד מחזיק בעקרונות שלו כמו בקרב על כבוד לאומי, בסוף שני הצדדים מפסידים.

אבל יש עקרונות אחרים, כאלה שלא נובעים מגאווה אלא מיראת שמיים. כאלה שהמניע שלהם טהור, ולא אישי. וזה כבר סיפור אחר לגמרי.

רבי שלום עצמו היה דוגמה חיה לכך. הוא לא הסכים לקחת תשלום על הדרשות שלו, כי פחד שזה יפגום בטהרת המסר. אבל יום אחד, בפורים, נכנס לביתו ומצא את הרבנית בצער גדול, אין אוכל לסעודה. לא עוף, לא אורז, אפילו לא ירק.

הוא התלבט: האם לשבור את העיקרון או להשאיר את הבית בלי שמחה? בסוף החליט, הפעם, יפנה לגבאים. שלח את בנו לבקש עזרה. אבל משמיים סגרו לו את הדלת, הקופה הייתה ריקה.

רבי שלום הבין שמשמים שמרו עליו שלא יוותר על העיקרון.. והוא סיפר אחר כך שלמד מהגאון מווילנא, שאם יש שתי דרכים, האחת קלה והשנייה קשה, כנראה שהדרך הקשה היא הנכונה, והקלה היא מהיצר. והוא? דווקא הקושי גרם לו להבין שהוא עשה את הדבר הנכון, לוותר, אבל ממקום טהור.

ומכאן אנחנו חוזרים לזיווגים. בלי ויתורים, בלי להניח לרגע את הפרינציפ בצד, אי אפשר לבנות בית נאמן בישראל.

גם הרב סלומיאנסקי סיפר פעם על שדכן שניסה לחבר בין זוג, השקיע מאמץ, לחץ, דיבר, חזר, וכלום. ואז בא הרבי מגור, הלב שמחה, הציע את אותו שידוך, והכול נסגר תוך רגע.

השדכן נפגע, שאל את הרבי איך זה ייתכן. ענה לו הרבי בחיוך: "אתה עשית את זה בשביל פרנסה, אז היה לך גם את קושי הזיווג וגם את קושי המזונות, שניהם קשים כקריעת ים סוף. אני? עשיתי את זה לשם שמיים. נשאר לי רק קושי אחד…"

אז כן, זיווגים לא פשוטים. אבל הם גם לא ניסים מהעבר. הם קורים כאן, היום, כל הזמן, כשיש אמונה, קצת ויתור והרבה רצון טוב.