כמה שתוציא יותר - כך תתברך יותר: הסוד של שבת קודש

שאלה שרבים שואלים:
מדוע מותר ואף רצוי להרבות בהוצאות לכבוד שבת קודש, גם כאשר התקציב המשפחתי מצומצם?

התשובה טמונה בדברי חז"ל המפורסמים (במסכת ביצה דף טו עמוד ב), בשם רב תחליפא, אחיו של רבנאי חוזאה:
"כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכיפורים, חוץ מהוצאת שבתות והוצאת ימים טובים והוצאת בניו לתלמוד תורה, שאם פחת פוחתים לו, ואם הוסיף מוסיפים לו".

רש"י מבאר כי פירוש הדברים הוא שכל מה שאדם עתיד להשתכר במשך השנה כבר נקבע מראש בראש השנה. לכן, עליו להיזהר שלא לעשות הוצאות מיותרות, שהרי לא יוסיפו לו כסף נוסף מעבר למה שנגזר עליו. אולם, הוצאות שבת וימים טובים לא נכללות במניין זה!

הקב"ה מספק את הכסף לפי מה שהאדם מוציא בפועל. לכן, מי שמרבה בהוצאות לכבוד שבת, זוכה לכך שממציאים לו משמיים את האמצעים הדרושים. ולהיפך: מי שמצמצם בהוצאות אלו, פוחתים לו מהשמיים.

חיזוק לדבר מצאנו בדברי נחמיה הנביא (פרק ח):
"ויֹאמֶר לָהֶם לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים, וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ, כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ, וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם".

ועל זה אמר שם רבי יוחנן בשם רבי אלעזר ברבי שמעון:
"אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: בניי, לוו עליי וקדשו קדושת היום, והאמינו בי, ואני פורע".

הרחבה נוספת מצאנו בדרכי משה (סימן רמב), שמביא בשם ה"אור זרוע" שגם הוצאות ראש חודש אינן בחשבון של הוצאות כל השנה.

ורמז לדבר במילה "תשר"י", ראשי תיבות:
תלמוד תורה, שבתות, ראש חודש, ימים טובים.

לכן, אל תחששו להשקיע בכבוד שבת קודש, כי הקב"ה ידאג שהכסף יגיע!