הפוסק הגדול ממצרים שהכריע הלכות לכל העולם

בקהיר של המאה ה־17, בעיר שהייתה מרכז רוחני יהודי תוסס למרות שלטון זר וסביבה מוסלמית מורכבת, חי ופעל אחד מענקי הרוח של יהדות מצרים, הגאון רבי אברהם בן מרדכי הלוי זצ"ל, מגדולי הפוסקים שפעלו על אדמת מצרים בכל הדורות.

רבי אברהם נולד וגדל בבית של תורה ויראה. אביו, רבי מרדכי הלוי, היה מגדולי פוסקי ההלכה בדורו, בעל ספר השו"ת הידוע "דרכי נועם", אשר ממנו ינק בנו הצעיר לא רק ידיעות תורניות, אלא גם דרך בהירה ועמוקה בפסיקת הלכה.

בילדותו למד רבי אברהם בישיבה שייסד אביו בעיר רוזטה, אשר שכנה לחוף הים התיכון. הישיבה הייתה ממוקמת בלב הקהילה היהודית המשגשגת, שם ספג תורה בהתמדה. לאחר שאביו, לעת זקנותו, עלה לארץ הקודש והתיישב בירושלים, קיבל הבן את האחריות הכבדה על כתפיו, ומונה לכהן כראש הישיבה ואב בית הדין ברוזטה.

מעבר ללימוד והנהגה, דאג רבי אברהם להוציא לאור את ספר התשובות של אביו, ולא הסתפק בכך, אלא הוסיף עליו חיבור משלו, קונטרס חשוב בשם "מלחמת מצווה", שבו בירר ופלפל במחלוקת הלכתית רחבה שהסעירה את גדולי ההוראה, בין רבני מצרים, חכמי ארץ ישראל ורבני סלוניקי.

בהמשך ימיו, בהיותו כבר מורה הוראה מובהק ובעל שיעור קומה רבני עצום, נבחר רבי אברהם לכהן בתפקיד "ראש רבני מצרים", מעמד של אחריות עצומה, שבמסגרתו הגיעו לפתחו שאלות הלכתיות מכל רחבי העולם היהודי. הוא נדרש להשיב בענייני גיטין וקידושין, דיני ממונות, איסור והיתר, ועוד שאלות בוערות שעלו מקהילות ישראל בתפוצות.

בין כתביו הבולטים והמכוננים נמצא ספרו המפורסם "גנת ורדים", אשר לא רק שאסף את תשובותיו ההלכתיות, אלא גם כלל בו תשובות של חכמים בני דורו, דבר המעניק לספר מבט רחב ומעמיק על רוח ההלכה בזמנו. חלקו השני של הספר נקרא "גן המלך".

מעניין לציין כי הספר ראה אור רק לאחר פטירתו של המחבר, אך השפעתו לא איחרה לבוא: הוא הפך לאבן יסוד בפסיקה, וממנו שאבו פוסקים גדולים מקרב חכמי עדות המזרח ואף מקרב האשכנזים, שציטטו מדבריו והסתמכו על הכרעותיו.

דמותו של רבי אברהם בן מרדכי הלוי נותרה מגדלור לדורות, רב, פוסק, מחנך ומנהיג, שחכמתו פרחה מתוך ענווה, והוראתו נשענה על מסורת הדורות, עמל התורה ויראת שמיים.