על אף הדרישה הישראלית: אונר"א ממשיכה לפעול ברצועת עזה

בזמן שמנהיגי העולם עוסקים בשאלה הפוליטית-ביטחונית מי ינהל את עזה ביום שאחרי, יש גורם מרכזי שממשיך לפעול מתחת לרדאר - ומשאיר את מציאות חמאס על כנה: סוכנות הסעד של האו"ם לפליטים פלסטינים - אונר"א.

למרות מעורבותם הישירה של אנשי הארגון בטבח שביצע חמאס ב-7 באוקטובר - ולמרות העדויות הקשות על שימוש צבאי קבוע במוסדות הארגון - אונר"א לא פורקה, לא הוצאה מחוץ לחוק, ולא איבדה את אחיזתה בשטח. להפך: הסוכנות מוסיפה להפעיל את המערכות האזרחיות המרכזיות ברצועה.

נכון לשעה זו, אונר"א מעסיקה בעזה כ־12,000 עובדים - מתוכם כ־8,000 בתחום החינוך לבדו. המערכת מפעילה כ־300 בתי ספר שבהם לומדים למעלה מ־300 אלף תלמידים. בתחום הבריאות פועלים כ־1,400 אנשי צוות, ולצידם אלפי עובדים נוספים בתשתיות, טיפול בפסולת, מים ושירותים קהילתיים.

הסוכנות מטפלת בכ־15,000 פניות רפואיות ביום, ומספקת מחסה לכ־75,000 עקורים. מדובר בנפח פעילות שלא ניתן לעקוף או להחליף בן־לילה - מה שהופך את אונר"א למעין ממשלה דה-פקטו, ולחסם מהותי בפני כל ניסיון בינלאומי אמיתי לשיקום רצועת עזה במודל אחר.

לצד השליטה במערכות אזרחיות, ממשיכה אונר"א לשמש גם מכשיר עקיף - ולעיתים ישיר - בשירות חמאס. מהקיץ האחרון, וכמובן מאז תחילת הלחימה, הוצגו תיעודים של מפקדות חמאס בבתי ספר של אונר"א, מנהרות מתחת למתקנים, ואפילו מתקפות שבוצעו מתוך מרחבים שהסוכנות מנהלת.

גם היום, לפי גורמים ביטחוניים, מוסדות אונר"א ממשיכים לפעול כמעט ללא הפרעה, חלקם בסיוע תרומות בין-לאומיות, מבלי שננקטה נגדם כל סנקציה מערכתית. המצב הזה מאפשר לחמאס לפעול, להסתתר, ואף לגייס - בתוך "מערכת אזרחית" בינלאומית לכל דבר.

מעבר לשיקולים הביטחוניים, קיים ממד עמוק לא פחות: אונר"א משמרת ומנציחה את רעיון ה"שיבה". כל עוד היא קיימת, קיים גם הדמיון האסטרטגי של חזרה לישראל כעיקרון לאומי.

דברים שאמר לאחרונה בכיר במערכת החינוך של הסוכנות בעזה, שנחשפו בתיעוד פומבי, מאשרים את החשש: "למרות הכול, בקרב תלמידינו עוד קיימת תקווה לשוב לחיים נורמליים".

במערכת הביטחון בישראל מזהירים: מדובר במילות קוד, המובילות את הדור הצעיר לראות בטבח 7 באוקטובר דגם מייצג למה שנדרש כדי "לשוב".

הוויכוח על מקומה של אונר"א מתנהל כבר עשורים, אך נדמה שמעולם לא היה רלוונטי יותר. בעיני ישראלים רבים, זהו גוף שאיבד את הלגיטימיות שלו. אך בזירה הבינלאומית - אונר"א עדיין נהנית ממעמד של גוף סיוע הכרחי.

כך נותר המצב בעזה כשהיה: חמאס ממשיך לפעול, הגורמים האזרחיים תלויים באונר"א - והאפשרות לשינוי אמיתי נבלמת פעם אחר פעם.