דו"ח הביטוח הלאומי: יותר מרבע מהמשפחות רעבות, וכמעט מיליון ילדים נפגעים

דו"ח שנתי שפרסם הבוקר מינהל המחקר והתכנון של הביטוח הלאומי חושף תמונת מצב מדאיגה, גם אם מעט פחות חמורה מהשנה הקודמת: יותר מרבע ממשקי הבית בישראל מתמודדים עם אי-ביטחון תזונתי. מדובר בכ-968 אלף משפחות - ובהן כ-2.8 מיליון תושבים, למעלה ממיליון מתוכם ילדים - שנאלצו לוותר על מזון מספק או איכותי בשל מצוקה כלכלית.

הנתון הזה, המהווה 27.1% ממשקי הבית בישראל, משקף ירידה מסוימת לעומת שנת 2023, אז עמד שיעור אי-הביטחון התזונתי על 30.8%. עם זאת, מדובר עדיין ברמה גבוהה ביחס למדינות המפותחות - ובפרט למדינות החברות ב־OECD.

החברה הערבית, ירושלים והחמישון התחתון - במוקדי הסיכון

הנתונים שפורסמו משרטטים הבדלים חדים בין קבוצות האוכלוסייה בישראל. שיעור חריג נמדד בקרב החברה הערבית - שם 58% ממשקי הבית דיווחו על אי-ביטחון תזונתי. בחברה החרדית עמד השיעור על 25%, ובירושלים - העיר הגדולה והמורכבת ביותר בישראל - כ־37% מהמשפחות סבלו ממצוקה תזונתית.

גם הפילוח לפי גיל וגובה הכנסה מצביע על תמונה מורכבת: בקרב כלל הילדים בישראל, 31.7% חוו חוסר נגישות למזון סדיר ובריא. בקרב האזרחים הוותיקים (בני 65 ומעלה) נרשם שיעור של 22.8%. לפי נתוני הדו"ח, בחמישון התחתון של ההכנסות כמעט מחצית ממשקי הבית - 47.6% - סובלים מאי-ביטחון תזונתי, לעומת 9.5% בלבד בקרב בעלי ההכנסה הגבוהה ביותר.

השפעת המלחמה: פינוי לבתי מלון סייע זמנית

בביטוח הלאומי ציינו כי אחת הסיבות לירידה היחסית בנתונים הייתה מערך הפינוי הנרחב שבוצע במלחמת "חרבות ברזל", במהלכו שוכנו מאות אלפי אזרחים במלונות ובמסגרות אירוח - שם קיבלו שלוש ארוחות ביום במסגרת סבסוד ממשלתי. מצב זה יצר זמנית שיפור בתנאי המחיה של משפחות רבות.

מזון בריא - לא לכולם

מעבר לשאלת הכמות, נבחנה גם נגישות כלכלית למזון איכותי. יותר מרבע מהמשפחות בישראל (26.5%) דיווחו כי אינן מסוגלות לרכוש מזון בריא. שיעור זה היה גבוה במיוחד בקרב החרדים (33%) ובקרב החברה הערבית (30.8%). מעניין לציין כי בחברה הערבית שיעור אי-הביטחון התזונתי היה גבוה אף משיעור חוסר הנגישות למזון בריא - בעוד שבחברה היהודית נרשמה מגמה הפוכה.

עלות לאומית: תחלואה, תלות ופגיעה בפריון

לפי הדו"ח, אי-ביטחון תזונתי אינו רק בעיה מוסרית או חברתית - אלא בעלת השלכות מאקרו-כלכליות מובהקות. היא עלולה להוביל לעלייה בהיקפי התחלואה הכרונית, להגדיל את העומס על מערכת הבריאות ולהחריף את התלות בקצבאות הרווחה. כל ירידה של נקודת אחוז אחת בשיעור משקי הבית הסובלים מאי-ביטחון תזונתי, כך לפי ההערכות, עשויה לחסוך למשק עשרות מיליוני שקלים מדי שנה.

ההמלצות: תקצוב, הרחבה והצבת יעדים

על רקע הנתונים, קורא הביטוח הלאומי לגיבוש תוכנית לאומית מקיפה, הכוללת:

• הגדלה משמעותית של תקציבי הסיוע למזון
• הרחבת מערך ההזנה במוסדות החינוך
• התאמת קצבאות המחיה לעלויות המזון והמחיה הריאליות
• קביעת יעדים רב-שנתיים ומדידים לצמצום הפערים

"אי-ביטחון תזונתי מהווה איום מתמשך על בריאות החברה בישראל", נכתב בסיכום הדו"ח. "מדיניות ממוקדת, מתוקצבת ומתואמת בין משרדי הממשלה - אינה מותרות, אלא הכרח".