זה היה סוד הזיכרון הנדיר של המהר"ם שיק | הרב דניאל אוחיון

פעם נפגשו בעיירת נופש הרב אברהם שמואל בנימין סופר זצ"ל, ה"כתב סופר", עם רבי משה שיק, המהר"ם שיק.

ה"כתב סופר" היה באמצע כתיבת תשובה בהלכה, והוא זכר שתשובתו זהה לדעת הטור. הבעיה הייתה שהוא לא הביא איתו את הספר, אז הוא ביקש לבדוק עם המהר"ם שיק אם במקרה יש לו את הכרך הרלוונטי.

המהר"ם שיק שלח בחזרה את התלמיד עם שאלה: "באיזה סימן הרב עוסק?"

ה"כתב סופר" אמר לו את מספר הסימן. לא עברה שעה קלה, ופתק הגיע חזרה, דף שלם עם לשון הטור שכתב המהר"ם שיק מזיכרונו, מילה במילה.

ה"כתב סופר" לא האמין. כששב הביתה ונכנס לבית המדרש, פתח את הטור והשווה. מילה אחת לא חסרה.

אבל מה הסוד? הנה החלק שכולנו צריכים לשמוע:

המהר"ם שיק עצמו סיפר לתלמידיו שהוא לא נולד עם זיכרון כזה. בכלל לא.

"אתם יודעים", הוא אמר להם, "בגמרא מסופר שרבי אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים בלימוד תורה, והלל מחייב את העניים. ואני? אני מחייב את מי שחושב שאין לו כישרון".

ואז הוא סיפר להם:

"כשהייתי בישיבה, פעם הרב ביקש ממני להביא לו את מסכת בבא קמא. פחדתי כל כך שאשכח שם המסכת, שהלכתי כל הדרך לספרייה כשאני ממלמל לעצמי 'בבא קמא, בבא קמא, בבא קמא'..."

"כשהייתי צעיר, לא הצלחתי להבין את הגמרא בפעם הראשונה. גם בפעם השנייה והשלישית הדברים לא ממש נכנסו לי. אז מה עשיתי? חזרתי על כל שיעור ארבעים פעם. ארבעים! ובכל פעם בכיתי לפני הקדוש ברוך הוא. רק ככה זכיתי ללמוד ולהכיר את התורה".

המהר"ם שיק הגיע לגדלותו מכוח התפילה והיגיעה בתורה.

וכפי שאמר החזון איש: "כל אחד יכול להיות גדול הדור". ואכן, בעינינו ראינו בחורים שהיו דלי כשרונות בצעירותם, והגיעו בהמשך דרכם לפסגות עליונות בתורה על ידי עמל ויגיעה.

הסיפור הזה נותן תקווה לכולנו, בין אם אנחנו מסתכלים על הילדים שלנו שמתקשים, ובין אם אנחנו מסתכלים על עצמנו. לא מאוחר להתחיל, לא מאוחר לחזור, ולא מאוחר להצליח. כל מה שצריך זה לא לוותר.