הוא טעה - אז מחקת אותו? זה לא מה שה' רוצה ממך

כל אחד טועה. כל גבר, כל אישה, כל בן אדם - אין אדם בעולם שלא נכשל, שלא נפל, שלא עשה טעות. ככה בורא עולם ברא אותנו - לא מלאכים, בני אדם.

אבל השאלה האמיתית היא מה אתה עושה כשמישהו אחר טועה כלפיך. האם אתה מוחק אותו? האם אתה מתעלם מכל מה שהיה? או שאתה זוכר לו את כל הטוב שהוא עשה?

יש אנשים - מספיק טעות אחת, מחיקה. נעלם. כאילו לא היה. אתה לא חבר אמיתי, אתה לא בן ברית.
חבר אמיתי זה אחד שזוכר את כל הדרך שעברתם ביחד. אחד שזוכר את הטוב, גם כשהיה רגע קשה.

תדע לך, אם יש לך אישה, יש לך אבא, יש לך אמא, יש לך רב, יש לך חבר טוב - ואחד מהם עשה טעות - אתה לא מוחק אותו.

אתה לומד להאכיל אותו מחדש, לומד לסלוח.
למה?
כי אתה לא שוכח את כל מה שהוא עשה בשבילך.
מי שמוחק את כל העבר בגלל רגע של חולשה - הוא בעצם לא יודע מהי נאמנות.

חברות של שנים - לא מוחקים בגלל מעידה אחת. אשה שטיפלה בך, בנתה איתך חיים - לא מוחקים אותה כי פעם אחת לא הייתה בסדר.
רב שלימד אותך, חיזק אותך, נתן לך כיוון --לא מפנים לו עורף בגלל דבר אחד שלא מצא חן בעיניך.

אנחנו לא אנשים של "קריאת טובה".
אנחנו אנשים של הכרת הטוב.
אנחנו עם של "זכרתי לך חסד נעורייך" - לא של "שכחתי אותך ביום אחד".

אז אני אומר לכם, אחים שלי, דיר בלאק.
תיזהרו.
אם יש מישהו שעשה לכם טוב - גם אם בא יום ועשה טעות - אל תמהרו למחוק.
ה' לא מוחק אותנו על טעות אחת.
אז גם אנחנו צריכים ללמוד לא למחוק אחרים.