כשלהיות נאמן לעצמך עולה ביוקר - שם מתחילה האמת שלך

להיות נאמן לאמת שלנו גם כשזה לא משתלם - זו אולי אחת המשימות הקשות והיפות ביותר בחיים. כי האמת לא תמיד מרווחת, לא תמיד מביאה מחיאות כפיים. לפעמים היא עולה ביוקר. אבל דווקא שם, כשאנו עומדים מול הפיתוי ''להתאים את עצמך'', נבחנת האמת שלנו באמת. ברגעים כאלה האדם מגלה מי הוא — האם הוא תוצר של לחץ חברתי, או שיש לו עמוד שדרה פנימי.

אדם נאמן לעצמו לא בודק כל הזמן ''מה יצא לי מזה'', אלא ''מה נכון בעיני ה'. זו דרגה של חירות — כי מי שתלוי בתגובות של אחרים הוא עבד של דעת הקהל, ומי שקשוב לאמת הפנימית שלו הוא בן חורין אמיתי. חז"ל אמרו: שלפני הגאולה ''האמת נעדרת'' לא מפני שאין אמת, אלא מפני שאנשים נוטשים אותה כשהיא לא משתלמת. אבל מי שנאמן לה גם כשהוא לבד - דווקא הוא יוצר בעולם מקום לאמת.

אמת שלא משתלמת היא מבחן הנאמנות. כשהאדם עומד במבחן, הוא זוכה למשהו יקר יותר מכל רווח - שקט פנימי, תחושת יושר, וחיבור לעצמו ולבוראו. בעולם שמלא רעש, אדם כזה נהיה קול של מצפון, של טוהר, של נוכחות אמיתית - והוא לא רק חי באמת, הוא גם מחיה אחרים.