נפלאות הבריאה
לא רחוק מהעיר גורליץ שבמדינת סקסוניה, בלב טבע פראי וירוק, ניצב לו גשר אבן מרהיב ביופיו - Rakotzbrückeשמו. הגשר נבנה באמצע המאה ה־19 בעבודת כפיים מדוקדקת של אומנים גרמנים, אך עיקר יופיו לא במה שהוא - אלא במה שהוא משתקף.
כשעומדים מולו ביום רגוע, ורוח לא תקשה על פני המים, ההשתקפות של קשת האבן החדה יוצרת מעגל מושלם, כאילו ציור שמיימי ירד לעולם. המקום הפך עם השנים מוקד משיכה לחובבי טבע, צלמים ותיירים, אך עבור יהודי ירא שמיים - הוא קריאה להתבוננות פנימית עמוקה.
התורה מלמדת: "מה רבו מעשיך ה', כולם בחכמה עשית" (תהילים קד). כל פרט בבריאה - מעלה רושם עמוק, אך כשמעשה ידי אדם משתלב בהרמוניה עם מעשה בראשית, והטבע עונה לו בהשתקפות שלמה - יש בכך יותר מאסתטיקה. יש כאן רמז עמוק.
הרב שמשון רפאל הירש כתב לא אחת, כי עולמנו הוא "בית מדרש פתוח לאדם המבקש דעת אלוקים". כלומר - לא רק בבית הכנסת נפגשים עם הקב"ה, אלא גם בטבע, ביערות, בהרמוניה של גשר ואגם. המעגל שנשלם - מעשה אדם וצלם אלוקים - משקף את מה שעלול להישבר בתוך האדם אם הוא מתנתק ממקורו.
במדרש נאמר כי "נמשל האדם לעץ השדה" (דברים כ), אך גם למים יש תפקיד: "מים הפנים לפנים - כן לב האדם לאדם" (משלי כז). הגשר בגרמניה הוא משל חי: כשאדם מביט במראה ישרה - הוא רואה שלמות, אבל אם פניו סוערות - ההשתקפות מתעוותת.
כך גם באמונה. כשאדם עומד בנחת מול מעשה הבריאה, כשהוא מניח לרוח החיים להשקיט את גלי יומו - מתגלה בו צלם אלוקים. השלמות שבטבע משקפת את השלמות שניתן לגלות בנפש האדם.
בדור שבו פיתוח טכנולוגי מואץ מנסה לעקוף את חוקי הבריאה, מראה כמו גשר הרקוץ מעורר מחדש את ההבנה כי האדם לא נברא לשלוט בטבע - אלא לשתף עמו פעולה, להשלימו. עבודת האדריכלות לא באה להכניע את הנהר - אלא לחבר בין גדותיו.
כך מלמד גם ה"נתיבות שלום" (מסלונאים), שכתב כי "הקדושה מתגלה מתוך החולין, והמעשה האנושי כשהוא לשם שמיים - נעשה חלק מהשלם האלוקי".
גם במקום נידח באירופה, גשר בין עצים ומים יכול להפוך למראה שמחברת אותנו לאמונה, לעדינות, ולנשמה.
כי הבריאה מדברת - וצריך רק לעצור ולהקשיב.
מתחילים את השנה עם זכויות של זיכוי הרבים וזוכים בשפע עצום - לחצו כאן >>>
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו