על איזו שתייה לברך קודם? ההלכות שאתם חייבים להכיר | הרב יניב עזיז שליט"א

שלום כבוד הרב, קורה הרבה שיושבים סביב השולחן ומגישים שתייה ואני נבוך ולא יודע על מה לברך קודם, על מיץ, כגון קולה וכדומה, או על יין שהוא מפירות שבעת המינים וחשוב?
 יש מי שאומר שברכת "בורא פרי הגפן" על היין פוטרת גם את המים. אבל זהו רק באופן ששותה יין מלוא לוגמיו, או שהוא שותה רביעית. אבל הוא אם שותה מעט יין, ברכת היין לא תפטור את המים. ועל כן, אם רוצה לשתות רק קצת יין, וגם רוצה לשתות מים, עדיף שיברך תחילה על המים, ורק אחר כך יברך על היין, אמנם בדיעבד, אם בירך על היין, אפילו שתה מעט, פוטר את שאר המשקים, אך לכתחילה ראוי לברך קודם על המים ואחר כך על היין, אם לא שותה רביעית. (עולת תמיד סימן קעד, חיי אדם).

שמעתי שהאוכל פת אפילו פחות משיעור של כזית ואוכל אחר כך עוד דברים בסעודה כמו בשר, דגים או ביצים וירקות, אז הפת פוטרת את כולם מברכה ראשונה. זה נכון?
 זו טעות. מה שאמרו שהפת פוטרת את כל שאר המאכלים, זהו דווקא באופן שאוכל פת בשיעור כזית. אבל אם אינו מתכוון לאכול כזית פת, ברכת "המוציא" אינה פוטרת את שאר הדברים שרוצה לאכול ("מגן אברהם" קעז, "כף החיים" קעז סעיף קטן ד, "שלחן הטהור" סימן קעז סעיף א).

למדנו בשיעור בבית הכנסת שמי שאוכל במהלך סעודה פירות מברך ברכה ראשונה, אבל לא מברך בסוף ברכה אחרונה. האם הכלל הזה נכון גם לתמרים, שידוע שתמרים הם מזינים מאוד?
 תמרים ושאר פירות דין אחד להם, אם באים לשם קינוח ותענוג, אז מברך עליהם. ורק אם אוכלם לשם פתיחת תאוות אכילה, על זה כתבו בעלי התוספות שלא מברכים. אבל כאשר אוכלם לשם תענוג, מברך. (תוספות ברכות דף מא ע"א, רשב"א ברכות דף יב ע"א, רא"ש, מרדכי).

דרך אגב, הרב אמר בשיעור הזה משהו מעניין: לפי הגמרא במסכת כתובות, מי שאוכל תמרים אסור לו להורות הלכה. זה נכון להלכה?
 כן זה נכון, אבל יש אופנים שלא נאמרה הלכה זו. כגון באופן שאוכל תמרים במהלך סעודה, כמו בליל ראש השנה. או באופן שאכל רק מעט תמרים וזה לא משפיע עליו כלל. שכן לשון הרמב"ם היא "אכל תמרים ונשתבשה דעתו מעט, אל יורה", ובפרט שהתמרים של ימינו אינם חזקים כמו שהיו בימי קדם, לכן אם אכל מעט והוא לא מרגיש את השפעתם עליו, מותר לו להורות הלכה. וכל זה נאמר רק על חידושי דינים שאין לו להורות, אבל דבר הלכה פסוק שמובא בספרי הפוסקים, מותר לו להורות בכל אופן (רמ"א יורה דעה סימן רמב סעיף כז, ועיין ב"ילקוט יוסף" על הלכות ברכות חלק א).

שמעתי שיש ברכה בשם "הטוב והמטיב" על שתיית יין בפעם השנייה, אבל אמרו לי שיש לכך כמה תנאים, שרק אז אפשר לברך. הרב יכול לסכם לי את התנאים?

1. היין ששותה עכשיו שונה מהיין ששתה, ולא גרוע ממנו. אך לא חייב שיהיה טוב מהראשון.
2. חייב להיות בתוך סעודה על פת.
3. שישתה ביחד עם עוד אדם גם את היין הראשון וגם את השני, ולא לבד.
4. ששניהם אוהבים את היין, ולא שאחד מהם שותה בעל כורחו.
5. אם מתחילת הסעודה היו שני היינות על השולחן, אין לברך על היין השני.
6. אין חובה לשתות מהיין השני שיעור רביעית, אבל צריך לשתות שיעור שנהנים ממנו, ולא רק טעימה קלה בשפתיו.
7. צריך לשתות את שני היינות בחדר אחד.
8. אם נגמר היין הראשון והביאו אחר, אין לברך.
9. אם סיימו את הסעודה, ואמרו "בואו נברך", או שסילקו את המפה מהשולחן, ועכשיו רוצה לשתות יין אחר, לא מברכים עליו "הטוב והמטיב", אלא "בורא פרי הגפן".
10. צריך להקנות לו את היין, או להניח בשולחן ולומר: לכל מי שרוצה לשתות.

(ילקוט יוסף ברכות חלק א עמוד קה)