בריא או מסוכן? מה שבאמת מסתתר על קליפת התפוח

כולנו אוהבים תפוחים. אדומים, ירוקים, צהובים - מתוקים או חמוצים, קטנים או גדולים. תפוח הוא החטיף הכי נגיש שיש: שוטפים, נוגסים - וזהו. בריא, טעים, משביע.

אבל בזמן האחרון, השאלה "לקלף או לא לקלף?" מקבלת משמעות חדשה - לא רק בגלל הוויטמינים, אלא גם בגלל מה שעלול להסתתר על הקליפה.

מצד אחד - יש לה רק טוב להציע: הקליפה של התפוח עשירה בסיבים תזונתיים שמסייעים לעיכול ולתחושת שובע, ומכילה קוורצטין - נוגד חמצון שמגן על תאי הגוף מפני דלקות ונזק חמצוני.

מצד שני - כמה מחקרים חדשים בארה"ב מצאו נתון מטריד: גם אחרי שטיפה יסודית, קליפות תפוחים רבות עדיין מכילות שאריות של חומרי הדברה, חלקם אפילו בכמויות גבוהות מהמותר.

והחומרים האלה? הם לא צחוק. חוקרים קשרו אותם לבעיות במערכת העצבים, לפגיעה הורמונלית ואפילו להשפעות על פוריות.

אז מה עושים?

1. שוטפים רק עם מים? זה לא מספיק. מחקר מאוניברסיטת מסצ’וסטס מצא ששטיפה רגילה מסירה רק 20% מהשאריות.

2. הפתרון הביתי: להשרות את התפוח בקערת מים עם כף סודה לשתייה, למשך 15 דקות - וזה כבר מנקה כ־80% מהחומרים.

3. חומץ טבעי גם עוזר, ויש כאלה שמוסיפים כמה טיפות לליטר מים - אבל הסודה הוכיחה את עצמה כחזקה יותר.

ובכל מקרה, אם קניתם תפוחים ממקור לא ידוע או שהם מבריקים מדי (סימן לציפוי שעווה תעשייתית) - אולי עדיף לקלף.

ועדיין - אל תמהרו לוותר על הקליפה. היא חלק מהחוזקה של התפוח, כל עוד דואגים לנקות אותה היטב.

מי שרוצה להיות בטוח - יכול לעבור לאורגני, אבל גם שם חשוב לשטוף.

אז בפעם הבאה שאתם ניגשים לקערת הפירות - שימו לב מה אתם מכניסים לפה.

תפוח אמנם מסמל פשטות, אבל כמו הרבה דברים בחיים - גם הוא דורש קצת תשומת לב.