הגאון רבי ראובן אלבז: הפגישה הממושכת של גדול הדור עם האדמו"ר

בשבת שעברה קראנו בפרשת לך לך,
"וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן"
 רבותינו גילו לנו, שמלכי צדק הוא שֵׁם בן נח.
 וצריך להבין, מה פתאום הוא יוצא לקראת אברהם אבינו ומביא לו לחם ויין? מה הוא קשור לאותה מלחמה של מלך סדום עם כדרלעומר?

ביאור על שאלה זו נלמד ממעשה שאירע עם האדמו"ר רבי מאיר מפרמשילאן זצ"ל:
 היה זה כאשר התארח בביתו הגאון רבי שלמה קלוגר זצ"ל, והם הסתגרו בחדר מיוחד ושוחחו ביניהם שעות ארוכות על דרכי התורה והעבודה.

כשנפרדו זה מזה, מתוך חיבה יתרה ובלבביות רבה, פנו החסידים בשאלה אל רבם הקדוש, רבי מאיר, וביררו האם הם יוכלו לדעת מעט על תוכן השיחה שהיתה לו עם הגאון רבי שלמה, שעל כל פנים איננו ממעריצי החסידות, בהיותו נמנה על מחנה "המתנגדים" לחסידות.

החזיר להם רבי מאיר:
 בתורתנו כתוב "וּמַלכְּיִ צֶדֶק מֶלךֶ שָׁלםֵ הוֹצִיא לחֶֶם ויָיָןִ והְוּא כהֵֹן לאְֵ־ל עֶליְוֹן", ולכאורה אין לשון הכתוב מדויק, שהרי היה צריך קודם לסיים את תואריו של מלכי צדק, ואחר כך לפרט את הפעולה שעשה, וכך היה לו לומר: 'ומלכי צדק מלך שלם וכהן ל א־ל עליון, הוציא לחם ויין".

אולם, המשיך רבי מאיר, מבואר בחז"ל שמלכי צדק הוא שם בן נח, אשר ייסד בית מדרש בירושלים, והפליא עצה הגדיל תושיה. מבית מדרשו, הידוע בשם "בית מדרש שם ועבר", ומשם יצאה תורה לכל העולם. הוא היה עמוד התורה בדורו.

לעומתו אברהם אבינו, עמוד החסד, היה עסוק כל ימיו במצוות הכנסת אורחים, במטרה לקרבם ולהכניסם תחת כנפי השכינה, ולפרסם אלקותו יתברך. כשהיה נותן לאורחיו לאכול ולשתות, היה מבקש מהם בתמורה להודות לבורא עולם על המזון שנתן להם.

כמובן שאברהם אבינו גם למד תורה, וחז"ל אף אמרו, שנעשו "שתי כליותיו כמין שני רבנים והיו נובעות ומלמדות אותו תורה וחכמה", אבל עיקר עסקו היה חסד.

והנה כשנפגשו שני עמודי עולם אלה, שם ואברהם, רצה כל אחד מהם ללמוד מחברו את דרכו, דרך הקודש המיוחדת לו, ואת הנהגתו בעבודת ה', כי כל אחד מהם העריץ מאוד את רעהו, ורצה לקיים בעצמו "מִכָּל מְלמְַּדַי הִשְׂכּלַתְִּי".

וזהו שאמר הכתוב: "ומלכי צדק מלך שלם", זהו שם בן נח, שר התורה בדורו, שהוציא מאת אברהם את המידה הטובה לתת "לחם ויין" לכל דורש, כדי להתעסק במצוות הכנסת אורחים ולקרבם לתורה. "והוא", אברהם אבינו, הוציא מאת שם בן נח את מידת "והוא כהן לא־ל עליון", להרביץ תורה ויראת ה' טהורה.

החסידים, שידעו שרבם, רבי מאיר, מפורסם ונודע למשגב בתור "מכניס אורחים", הבינו שרבם והגאון רבי שלמה, אשר הוא שר התורה, המתיקו סוד יחדיו איך ימזג כל אחד מהם בקרבו שתי מידות טובות ויקרות אלה.