"היא עלתה לשמיים דרך החלון" - הסיפור הנדיר על רחל אמנו שביטלה גזירה קשה

בימים שבהם עם ישראל זקוק לרחמי שמיים מרובים, מזכיר הרב ארז קדוסי את דבריו וסיפוריו של הצדיק המקובל רבי יהודה פתיה זצוק"ל - אחד מגדולי המקובלים שפעלו בארץ ישראל ובבבל במאה הקודמת, ושנודע בעומק תפילתו ובטהרת רוחו.

לדברי הרב קדוסי, הכול החל בתפילת תחנונים ובתקיעת שופר, שנעשו מתוך בכי עמוק וזעקה לישועה בזכות רחל אמנו ע"ה. הצדיק פתיה, כך מתואר, אסף את דמעותיו בכוס זכוכית - כסמל לתפילות הנשאבות מלב נשבר - ובתום התפילה שתה מהן כסימן למסירות נפש למען עם ישראל.

ואז, מספר הרב קדוסי, התרחש דבר מופלא: "הרב פתיה הושיט את ידיו לצדדים, נפל קדימה והתעלף. כשהתעורר, פנה אל הנוכחים ושאל בהתרגשות - 'לא ראיתם? לא שמעתם?'" כולם עמדו נדהמים. הצדיק המשיך ואמר: "רחל אמנו- היא יצאה מקברה, לבושה בצעיפה ובחלוקה, וראיתי אותה עולה לשמיים לבקש רחמים על בניה!"

לפי המסורת שהועברה מתלמידיו, הצדיק הצביע על מקום הקבר ואמר: "היא עולה עכשיו מן הקבר, עוברת דרך החלון - והנה, נעלמה בשמיים". רגע זה, מתאר הרב קדוסי, הותיר את כל הנוכחים אחוזי רעד ופליאה, כאשר הבינו שהם עדים להתגלות נדירה של רחמי שמיים על עם ישראל.

באותה שעה ממש, לפי המסופר, נשמעה הבשורה הגדולה - הגרמנים, שעמדו לפלוש לארץ ישראל במהלך מלחמת העולם השנייה, נסוגו לפתע. "אמא רחל עמדה בפרץ וביקשה רחמים", מסכם הרב קדוסי, "ובזכות תפילותיה ובזכות הדמעות של הצדיקים - בוטלה הגזירה הקשה."

הרב קדוסי מדגיש כי הסיפור איננו אגדה רחוקה, אלא אירוע שתועד על ידי עדי ראייה ונזכר בספר איש מבית לחם יהודה (עמוד 235). לדבריו, "חלפו פחות ממאה שנה מאז אותו מראה נשגב, והמסר עדיין מהדהד: באחדות, בתפילה ובאהבת ישראל - נזכה לגאולה ברחמים."