האדם מפתח כריזמה, ביטחון, עוצמה, נחישות וכוח מנהיגות — כולן צומחות משורש אחד: מישהו שיודע מי הוא ולמה הוא כאן.
-
זהות פנימית ברורה - "מי אני?" "מאין באת ולאן אתה הולך"
האדם הכריזמטי לא מחפש לרצות אחרים.
הוא יודע את ייעודו וערכיו.
ככל שאדם חי על פי עקרונות ולא על פי רגשות רגעיים - נבנית בו יציבות.
אנשים נמשכים ליציבות — לא לצעקה, אלא לאדם מחויב לערכים. -
ביטחון עצמי - לא נולדים אתו אלא בונים אותו יום יום
הוא נבנה מניסיון, לא מדמיון.
כל פעם שהאדם מתמודד עם פחד קטן ולא בורח - הוא מעצים את "שרירי הביטחון".
לא לחפש הצלחה מושלמת - אלא ניסיון; הניסיון הוא מסע ההצלחה. -
כריזמה נוצרת כשאדם נמצא כולו ברגע
הוא לא מנסה להרשים - הוא פשוט נמצא באמת.
הוא לא בעבר, לא בקנאה, לא בהשוואות, לא בדמיונות עתידיים - אלא חי בהווה, ובחרת בחיים. -
נחישות נולדת מתוך חזון
כשיש לאדם חזון עוצמתי, הוא יכול להתמודד עם האתגרים.
אם האדם לא מצליח להתמודד עם הקשיים והאתגרים - זה אומר שהייעוד, החזון והשאיפה לא ברורים לו.
אדם נחוש לא שוכח למה הוא התחיל.
כשקשה - הוא לא שואל "איך אני יוצא מזה?", אלא "איך אני צומח מזה?" -
עוצמה ומנהיגות - היכולת להחזיק אחרים גם אם האדם בעצמו עדיין לא שלם
מנהיג אמיתי אינו מושלם - הוא נושא באחריות גם כשהוא פוחד.
העוצמה שלו נובעת מאמונה: "נשלחתי לתפקיד הזה".
כשהוא מדבר - הוא לא משדר "תראו כמה אני חזק", אלא "תראו כמה אני מחויב".
זו הענווה: יש לי תפקיד, ייעוד, וזכרו כי השם, אלוקיך, הוא הנותן לך כוח לעשות חיל.
יש לו כוח, יש לו עוצמות - אבל לא בשביל לפגוע ולנצל אחרים, אלא כדי להרים את עצמו, להרים ולעודד אחרים, אור לעצמו ולעולם. -
יודע לומר לא, לא כי הוא מזלזל, אלא כי הוא ממקד את האנרגיה רק במה שמתאים לערכים שלו.
-
ביקורת - אם היא נכונה, הוא שומע ולומד (אוהב תוכחות); אם היא לא נכונה - היא מבליטה את השוני
לדוגמה, אומרים לו: "אתה מגזים עם החלומות שלך".
הוא יגיב: הביקורת היא העדות לסיבה מדוע צריכים אנשים כמוני, שינצחו את הציניים.
המנהיג בכל קושי שואל: "איך אני משתמש בזה להדגיש את הערכים שלי?"
