צעד תקדימי: ישראל תקבל סמכות לגזור מוות למחבלי 7 באוקטובר?

לאחר יותר משנה מאז מתקפת הדמים של חמאס על יישובי הדרום, מדינת ישראל שוקדת על הצעת חוק יוצאת דופן אשר מבקשת להסדיר את הטיפול המשפטי בעשרות מחבלי נוח'בה שנפלו בשבי ונחשדים במעורבות ישירה בטבח, באונס, בחטיפה ובפשעי מלחמה.

מדובר בצעד חקיקתי תקדימי שמציע הקמת בית דין פלילי מיוחד לפשעים חמורים, תוך חריגה מהסדרי הדין הרגילים, והגדרת המשתתפים כ"לוחמים בלתי חוקיים" שניתן להטיל עליהם עונשים כבדים במיוחד - ובמקרים חריגים, עונש מוות.

גורמים מדיניים המעורים בפרטי המהלך אומרים כי שר המשפטים יריב לוין פועל לגיבוש כתבי אישום שישענו על תשתית ראייתית מוצקה, שתאפשר להאשים את המחבלים גם בעבירות חמורות במיוחד, לרבות פשעי רצח עם, דבר שלא אירע בישראל מאז משפטו של אדולף אייכמן. עם זאת, ההכרעה הסופית בדבר הפעלת סעיף עונש מוות תלויה בראש הממשלה בנימין נתניהו, שטרם הביע עמדה פומבית בסוגיה.

על פי נוסח הצעת החוק, יוקם בית דין פלילי מיוחד שישמש כתובת בלעדית לשפיטת כל המשתתפים באירועי 7 באוקטובר. הרכב השופטים יהיה בן שלושה דיינים בכל תיק רגיל, ובמקרי כתבי אישום חמורים במיוחד - הרכב של חמישה שופטים. בסך הכל ישמשו בבית הדין חמישה עשר שופטים.

לראשונה, תתאפשר סטייה מהדין הפלילי הרגיל, לרבות דיני ראיות ונוהלי סדר דין, זאת במטרה לאפשר עדויות של נפגעי עבירה תוך מזעור פגיעות, וכן לאפשר חשיפת ממצאים בפני הציבור הישראלי והקהילה הבינלאומית. ערעור על ההחלטות יתאפשר רק בפני מליאת שופטי בית הדין, ובמקרה של עונש מוות - רק אם הנאשם יגיש ערעור.

סעיף מרכזי בהצעה נוגע להגדרה החדשה של "לוחם בלתי חוקי". לפי החוק, אדם יוגדר כך אם בית המשפט המחוזי יקבע שהשתתף באירועי הרצח, הביזה, האונס או החטיפה שהתרחשו מה־7 ועד ה־14 באוקטובר 2023, או היה מעורב בפעולות המשך הקשורות למתקפה.

בשלב ראשון, יהיה מוסמך הרמטכ"ל להוציא צו כליאה זמני לחשוד, וזאת אם קיים "יסוד סביר" להשתתפותו באירועים. תוך 14 ימים, יובא החשוד לאישור סטטוס בבית המשפט.

החוק המוצע קובע גם הקמת צוות היגוי בין־משרדי אשר יהיה אמון על קביעת מדיניות ההעמדה לדין. הצוות יורכב מנציגי שר המשפטים, שר הביטחון ושר החוץ, וישקול כל מקרה לגופו, תוך בחינת שיקולים ביטחוניים, מדיניים, מוסריים ומשפטיים. כתבי אישום בגין פשעים של השמדת עם יוגשו רק באישור הצוות, ועל בסיס החלטת פרקליט המדינה.

מדובר במודל חסר תקדים במערכת המשפט הישראלית, ששואב השראה ממנגנונים משפטיים שהוקמו בזירות בינלאומיות לאחר מעשי טבח (כמו בית הדין לרואנדה או ליוגוסלביה), אך מותאם למציאות המשפטית של מדינת ישראל.

על פי דברי ההסבר להצעת החוק, הפיגוע הקשה של 7 באוקטובר, שבו נרצחו מעל 1,200 אזרחים, מאות נחטפו ואלפים נפצעו, אינו בר־התמודדות במסגרת משפטית רגילה. "מדובר בפשעים חמורים ביותר, שבוצעו נגד מדינת ישראל והעם היהודי, ודורשים מענה משפטי ייחודי, עצמאי ומיידי", נכתב.

עוד נטען כי הליכים רגילים בבתי המשפט עלולים להימשך שנים ולהחטיא את מטרת הצדק, ההרתעה וההכרה הבינלאומית באופי הזוועות שבוצעו.

האפשרות לכלול עונש מוות נתמכת בסעיפים קיימים בחוק העונשין, אך נעשה בה שימוש נדיר בלבד. המקרה היחיד שבו הוצא להורג אדם בישראל על פי חוק אזרחי היה משפטו של אדולף אייכמן בשנת 1962.

הצעת החוק החדשה אינה כופה עונש מוות, אך מאפשרת את הפעלתו בתנאים חמורים, ובאישור גורמים בכירים במערכת המשפט ובממשלה. שר המשפטים לוין מבקש להשאיר את הדלת פתוחה, אך הסוגיה עשויה לעורר התנגדות משפטית ובינלאומית, לרבות מצד ארגוני זכויות אדם.

הצעת החוק עדיין מצויה בשלביה הראשונים. תהליך האישור תלוי בהחלטת ממשלה ולאחר מכן בהליכי חקיקה בכנסת. עם זאת, כבר כעת ברור: מדובר במהלך משפטי תקדימי, הטומן בחובו מסר ציבורי ובינלאומי ברור - מדינת ישראל רואה באירועי 7 באוקטובר מעשה טבח מכוון, השמדת עם וניסיון לפגיעה מהותית בריבונותה ובחוסנה הלאומי.

אם תאושר - יהפוך החוק לאבן דרך בזיכרון הלאומי של ישראל, וייתכן שאף לנקודת מפנה במאבק נגד הטרור הבינלאומי.