צה"ל נדרש להציב רמקולים בעזה לשידור נאום נתניהו

במהלך היממה האחרונה, כשהמערכה הקרקעית בעזה מתנהלת בשיא עוצמתה, התקבלה בצה"ל הנחיה חריגה מלשכת ראש הממשלה: להציב רמקולים במספר נקודות ברחבי הרצועה, על מנת שתושבי עזה ישמעו את נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בעצרת הכללית של האו"ם. הנאום צפוי להתקיים היום בשעה 16:00, שעון ישראל.

גורמים צבאיים הביעו דאגה מהבקשה יוצאת הדופן, וטענו כי יישומה עלול לגרום לסיכון מבצעי ממשי לכוחות הפועלים בשטח. "הצבת הרמקולים מחייבת יציאה ממגננים והתקרבות לאזורים שבהם יש אוכלוסייה אזרחית או תנועת מחבלים, זה עלול להעמיד את הלוחמים בפני סכנת ירי, מארבים או פגיעה ישירה", אמר קצין בכיר המעורב בפרטי הפעולה.

המגננים, כפי שנבנים כיום בעזה, הם נקודות התארגנות זמניות וממוגנות בשטח הלחימה. צה"ל מקים אותם בסמוך לצירים מרכזיים או בתוך מתחמים אזרחיים נטושים, והם משמשים כמוקדי שהייה ללוחמים, לצורכי מנוחה, תיאום קרבי, קבלת ציוד ולוגיסטיקה, ולעיתים אף טיפול רפואי ראשוני.

אלא שבמציאות הלחימה האינטנסיבית בגוף הרצועה, אותם מגננים הפכו לחרב פיפיות: מצד אחד הם מגנים על החיילים מפני פצצות מרגמה וירי תלול מסלול; מצד שני, הם הופכים לנקודת ריכוז קבועה שקל לאויב לאתר, לבלוש אחריה, ולהכווין לעברה ירי ישיר.

"המגנן הוא גם פתרון וגם מלכודת", מסביר גורם ביטחוני. "ברגע שכוחות מתמקמים לאורך זמן, האויב מזהה את הדפוס וזה רק עניין של זמן עד שמתחילים צליפות או ניסיונות חדירה".

לשם הצבת הרמקולים, יידרשו לוחמים לעזוב את המגננים המאובטחים ולהיכנס לאזורים פתוחים, סמוכים לאוכלוסייה. שם, הסיכון המבצעי עולה דרמטית. לפי ההערכות, חלק מהמיקומים הנדרשים להצבה נמצאים בקרבה יחסית לבתי מגורים, מוקדי תשתית אזרחית נטושה או אזורים שבהם פועלים תאי חמאס לא חמושים. צה"ל מסרב להגיב פומבית לבקשה, אך מתדרוכים עולה כי התנגדות פנימית הועלתה בדרגים שונים.

בלשכת ראש הממשלה, כמו גם בדובר צה"ל, נמנעו מלהגיב רשמית לבקשה והשלכותיה.

לצד הוויכוח על שאלת הרמקולים, בשטח ממשיכים הכוחות להפעיל עוצמה חסרת תקדים. חיל האוויר תקף במהלך היממה האחרונה יותר מ־140 מטרות טרור ברחבי רצועת עזה, בהן תשתיות מבצעיות, מבנים צבאיים, מנהרות לחימה ואמצעי לחימה מוסתרים.

במהלך אחת התקיפות, כיוונו כוחות אוגדה 98 תקיפה אווירית לעבר מחבל שנשא מטען ממולכד בקרבת כוחות צה"ל. הפיצוץ שנוצר מהתקיפה גרר סדרת פיצוצי משנה, עדות להימצאות חומרי נפץ נוספים על גופו או סביבו.

כוחות אוגדה 36, הפועלים בעיר עזה עצמה, פגעו בתוואי מנהרות תת קרקעיים, חיסלו חוליות מחבלים, והשמידו מוקדי שליטה אזוריים של חמאס. חטיבת האש 282 סייעה בתקיפת יותר מ־35 מטרות, בהן חיסול מחבלים והשמדת מבנים ששימשו כמרכזי תיאום של חמאס.

במקביל, כוחות אוגדה 162 העמיקו את חדירתם לעומק העיר עזה. במהלך הקרבות, אותרו אמצעי לחימה, מטענים מוסתרים ומוקדי פעולה תת קרקעיים. גם בצפון הרצועה, כוחות אוגדה 99 המשיכו בלחימה ומסרו כי הצליחו לאתר ולחסל מחבלים שפעלו בקרבתם.

הדרישה להעביר מסר הסברתי לתוך עזה, בשעה של לחימה ממשית, מציפה שוב את המתח שבין מערכות הדרג המדיני לבין אחריות הפיקוד הצבאי על בטחון הלוחמים בשטח. מקרים דומים נרשמו בעבר, בהם שיקולים תדמיתיים או הצהרתיים גברו על שיקולי ביטחון שדה ונדרשה התערבות מטכ"לית לעצירתם.

האם יקרה גם הפעם? ייתכן. אך נכון לעכשיו, בשטח מחכים להנחיה ברורה: האם להציב את הרמקולים, או לשים את חיי הלוחמים בעדיפות הראשונה.