הרב יגאל כהן
הרב יגאל כהן (צילום: מתוך ערוץ היוטיוב 'ענפים')

יהדות

הרב יגאל כהן מזהיר: "אנחנו על סף מלחמת אחים, אם לא נתעורר עכשיו"

הרב יגאל כהן מתריע מפני קרע פנימי חמור המאיים להשמיד אותנו מבפנים דווקא כשהאויב מבחוץ ממתין. ומה הוא מציע לעשות כדי להציל את עם ישראל מהתפוררות?

עידו לוי
הוספת תגובה
הרב יגאל כהן
הרב יגאל כהן (צילום: מתוך ערוץ היוטיוב 'ענפים')
אא

בצל האתגרים הביטחוניים והמדיניים הניצבים בפני מדינת ישראל, ובעיצומה של מלחמה קשה שנכפתה עלינו, נשמעת קריאת אזהרה ברורה ומטלטלת מפיו של הרב יגאל כהן. בשיחה גלויה עם מושיקו שטרן בתוכניתו בערוץ 14, התריע הרב מפני סכנה מוחשית וקרובה מתמיד, סכנה של פילוג פנימי הרסני העלול להוביל, חלילה וחס, למלחמת אחים. הרב מדגיש כי התרחיש המפחיד הזה, שנשמע לחלקנו כמו לקוח מדפי ההיסטוריה הרחוקה של חורבן ירושלים, אינו דמיוני כלל וכלל בימינו אנו.

"מספיק חמום מוח אחד שיודע לדבר", מזהיר הרב, כדי להצית את הלהבות. הוא מתאר כיצד דמות כריזמטית אך ריקה מתוכן, המונעת מזעם ורוע, עלולה לסחוף אחריה המונים, כולל חיילים ואזרחים נושאי נשק, ולהוביל לאסון לאומי. המציאות הנוכחית, שבה השיח הציבורי הופך קיצוני ומקטב, מהדהדת באופן מצמרר את האזהרות הללו ומזכירה לנו עד כמה השבריריות החברתית שלנו מדאיגה.

הרב כהן פונה במסר חד וברור לכל חלקי העם, מימין, משמאל ומהמרכז, ותובע מכולם לגלות אחריות, לשמור על המחלוקות בגבולות הדיון הלגיטימי והוויכוח האידיאולוגי. המסר המרכזי הוא שיש לשמור על גבולות ברורים, ולא לאפשר למחלוקת, נוקבת ככל שתהיה, לחצות את הקו האדום. "אחים אנחנו", מזכיר הרב, תוך שהוא קושר את האחדות הפנימית לגורל המשותף של העם היהודי לאורך הדורות.

הרב נוגע בנקודה הכואבת ביותר של ההיסטוריה היהודית כשהוא מזכיר את שנאת הגויים כלפינו, שנאה שהובילה לשפיכות דמים נוראה לפני אלפיים שנה, לרצח בשואה לפני שמונים שנה, ולטבח הנורא בשבעה באוקטובר. בכל האירועים הללו, אויבינו לא הבחינו בין יהודי ליהודי, ושפכו את דמנו רק בשל היותנו יהודים. לאור זאת, אין דבר אבסורדי וכואב יותר מאשר לראות את המחלוקות הפנימיות מאיימות לקרוע אותנו מבפנים בזמן שאויבינו מבחוץ מבקשים להשמידנו.

לסיום, מציע הרב דרך להתמודדות עם הפערים: ניהול ויכוח תרבותי, נבון ונכון, תוך הימנעות מהפיכת חילוקי הדעות לשנאה אישית. הרב משתמש בדוגמאות פשוטות מחיי היום יום, כמו העדפה לקפה עם כמות סוכר שונה או סגנון דיור אחר, כדי להמחיש שניתן לחלוק על דברים רבים ועדיין לשמור על כבוד הדדי. המפתח הוא להכיר בכך שגם אם דעותיו של האחר שונות משלנו, הוא עדיין אדם בעל כוונות טובות. חובה עלינו לזכור, דווקא עכשיו, לכבד זה את זה ולשמור על הבית המשותף, כי אחרי הכל, גורל אחד לכולנו.

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי