תמונה אחת מהרי איראן ותזכורת חזקה מאין כמוה

הרי ההירקנים, המשתרעים לאורך חופו הדרומי של הים הכספי, ידועים כבית לאחד מיערות העד האחרונים שנותרו במזרח התיכון. עצים עתיקים, סבך ירוק, אוויר דחוס בלחות עדינה וזרמים שקטים של מים צלולים חורצים בין הגבעות. זו לא רק שמורת טבע, זו גלויה שמיימית של בריאה חיה, עמוקה ומרגיעה.

התמונה שנלקחה בעמק סמוך למאזנדראן, חבל ארץ ירוק במיוחד בצפון איראן, תופסת רגע כזה בדיוק. נחלים קטנים מפכים בין גבעות מוריקות, עננים כבדים שופכים אור רך על העמק, קבוצה קטנה של מטיילים עומדת במרחק, מתבוננת, שותקת. ויש שיאמרו מתפללת.

אבל כדי להבין את עומק היופי הזה, אי אפשר להסתפק רק ביופי הגשמי. יהודי שמתבונן בנוף אינו עוצר בוואו. הוא מבקש להבין מה הקב"ה מדבר אליו בתוך התמונה הזאת. כי העולם הזה, כפי שחז"ל לימדו, הוא ספר פתוח למי שמבקש לקרוא.

רבי בחיי אבן פקודה כותב בחובות הלבבות שער הבחינה, שהבריאה כולה נבראה כדי לעורר את מחשבת האדם על תכליתו. מי שמתבונן בצמיחה, בחיים, בהתמדה ובדיוק מבין שיש יד מכוונת, חכמה עליונה, ולא רק שרשרת טבעית של מקרה.

המים שבתמונה אינם רק תוואי גאוגרפי. הם ביטוי לאחד מסודות הקיום. הם שקטים, זורמים, עיקשים. לא שואלים לאן, לא מתווכחים, פשוט נעים, ובכוח התנועה המתמדת הזאת הם שוחקים סלעים, יוצרים חיים, מזינים שדות, מטעינים אדמה.

בדיוק כך גם עבודת האדם מול בוראו. לא בקולות רמים, לא באירועים דרמטיים, אלא בהתמדה. בשקט. באמונה שזורמת יום אחרי יום, שבוע אחרי שבוע.

המהר"ל מפראג כתב שהטבע אינו אלא סדר העולם כפי שחפץ בו ה' יתברך. אין טבע סתמי. אין נהר מקרי. הכל תזמור מתוכנן של סדר אלוקי.

גם הבחירה של הקב"ה לברוא נהרות צרים ושקטים לצד נהרות גועשים ורחבים היא מסר מוסרי עמוק. לא כל מה שחזק חייב להיות רועש. יש עוצמה גם בשקט. יש נוכחות גם בענווה. לפעמים דווקא התנועה הצנועה, זו שנעשית ללא תהילה, מביאה חיים אמיתיים.

כך גם האדם. לפעמים נדמה לנו שרק הקולני, הדרמטי, המתבלט הוא המשפיע. אבל הבריאה מלמדת אחרת. כל טיפה של מים, כל סלע עגלגל, כל ענף רטוב הם עדות לכך שגם פעולה פשוטה, כשהיא קבועה ומחוברת למקור, יוצרת שינוי עמוק.

במסכת ברכות נאמר הרואה נהרות ואגמים מברך עושה מעשה בראשית. לא במקרה. כי ברגע שאתה רואה את הנהר, באמת רואה, אתה רואה את הבורא.

בתוך העמק הזה שבצפון פרס, בלב יער ההירקנים, במקום שלכאורה מנותק מהעם היהודי, מהתורה, מהקדושה, גם שם נוכחת הבריאה. גם שם הקב"ה מפעים לב. גם שם, כשאתה שותק ומביט, אתה שומע.

האם גם אתה רואה?