המקובל הרב יאשיהו פינטו: אין מי שלא נכשל, אבל משמיים נותנים לנו הארכה

בית המשפט של מעלה אינו דומה לשום דבר אחר שאנו מכירים בעולם הזה. בראש השנה יושב מלך מלכי המלכים על כס המשפט, וכל אחד מאיתנו עומד לפניו. אין כאן עורכי דין ואין תחבולות, אלא מאזניים של אמת. בצד אחד מונחות המצוות, בצד השני העבירות. השאלה שנשאלת בכל שנה היא פשוטה אך גורלית: מה מכריע? האם זכינו ביותר זכויות שמביאות חיים וברכה, או חלילה יותר חטאים שמושכים דינים וייסורים.

ברגע הזה מתעוררת בליבנו מחשבה של תשובה. יהודי יושב עם עצמו ומבין: לא תמיד הייתי בסדר. דיברתי מה שלא צריך, אולי פגעתי באדם אחר, אולי נכשלתי בעניינים של כעס, רכוש או לשון הרע. כל הדברים הללו מצטברים והופכים למשא כבד על הנשמה. אך דווקא ההכרה בטעות היא השער הראשון לחיים חדשים. כשאדם מודה בינו לבין עצמו ואומר: חטאתי, פשעתי, בגדתי, עויתי - הוא כבר עשה צעד גדול בכיוון הנכון.

אלא שחשוב לדעת: עצם זה שאדם חושב תשובה בליבו, עדיין אין פירושו שמיד נסלחים כל עוונותיו. התורה מלמדת שהקדוש ברוך הוא מביא את הכל במשפט, ולא מתעלם משום מעשה. עם זאת, כאשר אנו באים לראש השנה מתוך רצון אמיתי לשוב ולהתקרב, אנו זוכים למתנה יקרה: הקדוש ברוך הוא נותן לנו ארכה. הוא אומר כביכול, איני גוזר עליך את הדין כעת. אראה כיצד תתנהג בשנה הקרובה, ואשפוט אותך שוב במועד הבא.

יש כאן חסד עצום. אדם עלול לסחוב עמו חטאים כבדים מאוד, ולכאורה היה צריך להיענש מיד. אבל בזכות עירורי תשובה הוא מקבל הזדמנות נוספת. בדיוק כמו בעולם הזה, כשיש לאדם משפט והוא מבקש דחייה, מתוך תקווה שבינתיים יצליח להסדיר עניינים או להוכיח שינוי, כך גם בבית הדין של מעלה. הבורא כביכול דוחה את הדיון לשנה הבאה, ונותן לאדם הזדמנות נוספת לשנות דרכיו.

מכאן נבין עד כמה יקרות הן הימים האלו שבין ראש השנה ליום הכיפורים. זו לא סתם תקופה בלוח השנה, אלא חלון זמן שהקב"ה פותח לפנינו כדי להתחדש. גם אם יש עלינו מטען כבד של שנים, גם אם יש דברים שאנו מתביישים להיזכר בהם, תמיד אפשר לפתוח דף חדש. מספיק שהלב נכנע ואומר: אני רוצה אחרת.

המסר הזה נותן תקווה גדולה לכל יהודי. אין מי שלא טעה, אין מי שלא נכשל. כולנו בני אדם. אך כאשר אנחנו מחליטים לקחת אחריות ולהתקרב לאבא שבשמיים, הוא מחזיר לנו בחמלה ובסבלנות שאין לה גבול. הוא מוכן להמתין לנו, שנה אחרי שנה, כל עוד אנו באמת משתדלים לחזור ולתקן.

בסופו של דבר, המאזניים בשמיים אינם נמדדים רק במספר המעשים, אלא גם בכוונה שבלב. מי שמראה רצון כן לשוב ולשפר את חייו, הקדוש ברוך הוא נותן לו חיים, נותן לו עוד שנה כדי לנסות מחדש. זו מתנה שאסור לנו לפספס.