כשיהודי פוגש את פלאי הבריאה: מה האגם הקרחוני בשווייץ מלמד אותנו על אלוקים?

תארו לעצמכם: אתם עומדים על סלע בלב פסגת הר מושלג, בגובה מאות מטרים מעל הקרקע, מול נוף שקשה לתפוס בעין אנושית. הרי ענק עטופי קרחונים, יערות ירוקים עד האופק, ובמרכזם אגם בצבע טורקיז שמיימי, מבריק באור השמש כמו מראה זכה. המקום נקרא אאושיננזה, והוא אחד האגמים הקרחוניים היפים ביותר בשווייץ, אם לא בעולם כולו.

אבל עבור יהודי מאמין, המראה הזה הוא לא רק פלא גאוגרפי אלא הזדמנות להתבוננות פנימית עמוקה. ואולי אפילו לומר ברגש: מה רבו מעשיך ה', כולם בחכמה עשית.

העולם כמדרשה: מה רואה היהודי במקום כזה

המהר"ל מפראג בספרו נתיבות עולם כותב שתכלית הבריאה היא גילוי כבודו של הבורא. לא לשם תפארת עצמית חלילה, אלא כדי שיבוא האדם ויכיר את טובו יתברך דרך הבריאה. והרי מה יותר ברור מהתגלות כזאת. הרי עצם קיומו של אגם כחול טהור בלב הרי שלג עטופים בירק שוצף אין בו שום תכלית חוץ מהוד והדר, יופי ושלמות.

רש"י על הפסוק "וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד" מבאר שכל פרט בעולם נברא בדיוק מדויק. לא כדי לשרת את האדם בלבד, אלא כדי להשלים את השבח האלוקי שבתוך הבריאה. כשיהודי עומד מול פלא כזה, מתבונן בטוהר המים, בגובה השמיים, בפרטי הסלעים שנטוו במדויק, הוא קונה לא רק התפעלות אלא גם הכנעה.

בין יראה לשבח: המשקיף על הארץ ותרעד

חז"ל אמרו: העולם הזה דומה לטרקלין, כלומר להיכל מפואר שדרכו האדם מוזמן להתכונן לקראת עולמו הרוחני. ומי שנחשף למקום כמו האושיננזה יכול לחוש ממש שמדובר בטרקלין. מרבד של טבע שמזמין אותך לשאול: אם כך נראה חלקיק קטן מעולמך, מה נאמר על יוצרו.

גם בתהלים מצאנו את דוד המלך מהלל על פלאי הבריאה: מה רבו מעשיך ה', כולם בחכמה עשית, מלאה הארץ קנייניך. ובמדרש תהלים נאמר: אם יראה אדם מקום נאה יאמר ברוך שככה לו בעולמו. ואכן, לא מעט יהודים יראי שמיים שמבקרים בשווייץ מברכים שם את ברכת "עושה מעשה בראשית" בהתרגשות של ממש.

לא רק יופי אלא שליחות

ההתרגשות מהמראות הללו איננה רק עניין רגשי. היא תזכורת. תזכורת לכך שאנחנו אורחים בעולמו של הקדוש ברוך הוא, והעולם נמסר בידינו לא כקניין אלא כניסיון. ככל שגדל היופי כך גוברת האחריות.

בין אם אתה מטייל למרגלות האגם ובין אם אתה רואה אותו רק מבעד למסך דיגיטלי, זכור: זו לא רק תמונה יפה, אלא מראה שמזכיר לנו את גדולת הבורא ואת קטנותנו. ואת החובה לומר בכל יום מחדש: המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית.