בריטניה הדירה את משרד הביטחון הישראלי מיריד הנשק הגדול בלונדון: "צעד מביש המשרת את הטרור"

השתתפותה הרשמית של ישראל בתערוכת הביטחון DSEI, אשר תיערך בלונדון בספטמבר 2025, תצטמצם משמעותית, לאחר שמשרד הביטחון לא קיבל הזמנה רשמית מצד מארגני האירוע. ההודעה התקבלה באורח רשמי ביום שישי, ומסמנת שינוי חד בגישה הבריטית כלפי המשלחת הישראלית, שהייתה חלק בלתי נפרד מהתערוכה בכל מחזור מאז שנות ה-2000.

בהודעת תגובה תקיפה שהופצה לתקשורת, ציין משרד הביטחון כי "מדובר בהחלטה שנושאת אופי פוליטי מובהק, הנעשית ביודעין נגד מדינת ישראל", והודיע כי המדינה לא תקים ביתן לאומי מטעם המשרד. עם זאת, יצרנים ביטחוניים פרטיים מישראל יוכלו להשתתף בתערוכה ויקבלו גיבוי וסיוע ככל שיידרש.

לטענת גורמים ביטחוניים, מדובר בפגיעה שאינה רק סמלית, שכן בהיעדר נוכחות מדינתית רשמית, עשויה להיפגע הנראות המדינית של ישראל, דווקא בתקופה בה היא מתמודדת עם לחצים גוברים בזירה הבינלאומית.

לונדון מאשרת: ההחלטה מגיעה על רקע הלחימה בעזה

המהלך, שנחשף לראשונה באתר "פוליטיקו", אושר על ידי דובר ממשלתי בבריטניה, אשר קשר אותו ישירות להמשך המבצע הצבאי ברצועת עזה. לדברי הדובר, הצעד מהווה חלק ממדיניות רחבה יותר של בחינה מחדש של הקשרים הביטחוניים בין המדינות, ברקע החשש הבריטי מהשלכות הומניטריות באזור.

במשרד הביטחון תקפו את ההחלטה וטענו כי היא "מעניקה רוח גבית לארגוני קיצון", וכי במקום לעמוד לצד מדינה דמוקרטית הנאבקת בטרור, בריטניה בוחרת "להעדיף שיקולים פוליטיים על פני עקרונות של ביטחון ושיתוף פעולה".

מתיחות בין לונדון לירושלים

החלטת ממשלת בריטניה מצטרפת לשורת צעדים מדיניים שננקטו בחודשים האחרונים כלפי ישראל, וביניהם קריאות מצד שרים בכירים בלונדון להרחבת הסיוע ההומניטרי לתושבי הרצועה, והצטרפות למאמץ הבינלאומי להגביל את פעילותה הצבאית של ישראל.

בתחילת אוגוסט, דווח בעיתון "הטיימס" כי במערכת הביטחון בירושלים שוקלים את עתיד שיתופי הפעולה מול בריטניה, במיוחד אם תבחר להכיר במדינה פלסטינית במסגרת יוזמה עצמאית. בכירים בממלכה המאוחדת, מצידם, הביעו דאגה מהאפשרות הזו והזהירו מפני נזק מדיני וכלכלי ארוך טווח שייגרם ליחסים הבילטראליים.

מסר דיפלומטי או כניעה פוליטית?

על אף שחברות ישראליות יוכלו להציג את מוצריהן כרגיל, היעדרה של משלחת ממשלתית רשמית מעיד על רמת המתח בין המדינות. בשיחות סגורות, הגדירו גורמים מדיניים את המהלך הבריטי כ"קריצה לארגונים פרו-פלסטיניים", תוך ויתור על שיקולים של אינטרס מערבי כולל בלחימה בטרור.