שורד השבי קי׳ת סגל: "דווקא בשבי בעזה התחזקתי ביהדות ובאהבתי לעם ישראל"

קי׳ת סגל, ששרד את השבי בידי חמאס, שיתף היום (רביעי) בריאיון לרדיו קול ברמה על הדרך המפתיעה שבה גילה מחדש את יהדותו וזהותו היהודית דווקא בשעות הקשות ביותר.

סגל סיפר: "אני גדלתי בארצות הברית במשפחה מסורתית. הכרתי בית כנסת, הכרתי תפילות, בר מצווה, הלכה. אבל בתור ילד ובתור נער, לא כל כך דיבר עליי - לא היהדות ולא הציונות".

לדבריו, נקודת המפנה הגיעה דווקא מאחורי הסורגים: "חלה תפנית מבחינת ההתקרבות וההתחזקות בעצם של הזהות היהודית שלי במובן הדתי. אני תמיד הרגשתי יהודי, ומי אז שהתאהבתי בישראל התחלתי להרגיש תחושה מאוד חזקה של השתייכות ואהבה למדינה. אבל בשבי, היהדות תפסה מקום מאוד מאוד משמעותי אצלי, ומאוד חיזקה אותי".

בהמשך שיחזר את מסכת הייסורים שעבר: "אני זוכר שספרתי ועברתי בסביבות של 30 תחנות, מנהרות, בתי ספר, בתים, דירות וגרם מדרגות ששהינו בו למשך שבועיים וחצי, מבין המוני פלסטינים - אזרחים שהסתובבו בינינו ואנחנו ביניהם".

סגל גילה כי המחבלים ניסו להניא אותו מהאמונה היהודית: "לאורך כל התקופה מנסים לשכנע אותי להתאסלם. זה קורה שהם אומרים לי שרק מוסלמים מגיעים לגן עדן וכל השאר מגיעים לגיהנום. אז אם אני לא רוצה להגיע לגיהנום, אז אני חייב להתאסלם".
הוא מוסיף: "הם אומרים לי להגיד אחריהם איזשהו שורה של מילים או משפט שאני לא מבין מה המשמעות של המשפט הזה. חשבתי שמנסים ללמד אותי ערבית - זה משהו שרציתי לעשות כדי להיות בקשר איתם וכדי לנסות להיות בקשר טוב איתם ולייצר אווירה חיובית".

אך דווקא הניסיון הזה חיזק אותו: "וככל שהם מנסים לגרום לי להתאסלם, אני מרגיש שזה מחזק את התחושה שאני בן אדם יהודי, שאני שייך לעם היהודי שעבר כל כך הרבה סבל למשך כל ההיסטוריה שלנו, אם זה חורבן, אם זה שואה, אם זה מלחמות, אם זה פיגועים - וקיבלתי השראה מאוד מאוד גדולה מכל האנשים בעם שלנו שעברו את הזוועות שעברו במשך כל כך הרבה שנים".

לבסוף חשף סגל את הצעד שעשה בשבי: "התחלתי לחזור בתשובה. זה חיזק אותי וזה הוביל אותי להתחיל באמת, כמו שאמרתם, להתפלל ולברך ובכלל להרגיש עד כמה העניין הזה מחזק אותי. נזכרתי... נזכרתי מהילדות, מימי בית הכנסת שהיינו הולכים אליו. התחלתי להיזכר בתפילות - חלק של תפילות. אני נזכרתי ב'שמע ישראל' ונזכרתי ב'המוציא לחם מן הארץ' - הברכה לפני שאוכלים את הלחם - שם זה היה פיתה".

והוא סיים במילים מלאות אמונה: "נזכרתי, ולא הייתי בטוח אם זה בדיוק מתאים, אבל ברכתי לפני האוכל 'בורא מיני מזונות'. ובכלל כשידעתי שהשבת נכנסת, הייתי אומר 'שבת שלום' לחטוף שהיה איתי, או כשהייתי לבד - לעצמי. 'שבוע טוב', 'חגים טובים' ועוד מילים מחזקות, מילים של אמונה".