מזעזע: מי באמת החריב את בית המקדש?

מדובר בתלמיד של נגר. לא עוד שוליה רגיל, אלא כזה שלמד אצל רבו את כל רזי המקצוע, התפרנס ממנו - וקיבל ממנו הכל.
אלא שביום מן הימים אותו תלמיד עשה מעשה חמור מאין כמותו - נתן עיניו באשת רבו.

כשנזקק הנגר להלוואה, ניצל התלמיד את מצבו. "שלח את אשתך אליי ואסייע", הציע. אך מאחורי הקלעים היה לו תכנון שטני: הוא עיכב את האישה שלושה ימים, כדי לזרוע חשד ומריבה בינה לבין בעלה.

"תן לה גט - אני אעזור לך"

כשהגיעה השעה, אמר התלמיד לרבו: "היא פגמה בכבודך, איך תוכל להמשיך לחיות איתה?". הנגר, שבור ונבוך, הסכים. אלא שעמדה בפניו בעיה - הכתובה גבוהה, והכסף לא מצוי בידו.
הציע לו תלמידו: "אני אלווה לך. רק תגרש אותה כהלכה".

כך היה. הבעל כתב גט, האישה התגרשה, וכעבור זמן קצר - אותו תלמיד נשא אותה לאישה.

השוליה נהיה האדון

אך הסיפור לא הסתיים כאן. כשהגיע הזמן להחזיר את החוב, לא היה לנגר במה לשלם. "תבוא לעבוד אצלי", אמר התלמיד לשעבר.
והנה, הנגר - שהיה פעם האדון - הופך למשרת בבית תלמידו, ורואה בעיניו כיצד אשתו לשעבר יושבת עמו כעת על שולחן משותף.

הדמעות על הכוסות - וגזירת החורבן

מספרת הגמרא: באחד הימים, מגיש הנגר מגש עם שתי כוסות כדי לשרת את תלמידו לשעבר ואת אשתו לשעבר. ברגע הזה, לא יכול היה עוד לעצור את ליבו.
דמעות חמות זלגו מעיניו, נפלו אל תוך הכוסות, והעידו על כאב אנושי בלתי נתפס.

אמר הקדוש ברוך הוא: "על דבר כזה - הבית שלי לא יכול עוד לעמוד". ובאותו רגע נחתם גזר הדין על חורבן בית המקדש.

למה לא לומדים תורה ולא אומרים שלום?

הרב עידו סממה מסביר: ביום תשעה באב אסור לומר שלום ואסור ללמוד תורה. לכאורה פלא - הרי הסיבה לחורבן הייתה שנאת חינם. מדוע לא להרבות שלום? מדוע לא להרבות תורה?

התשובה מצמררת: אותו תלמיד היה אומר לרבו "בוקר טוב" בכל יום, אפילו בשתי נשיקות של חיבה. הוא גם הקפיד לגרום שיגרשו אותה כהלכה, "על פי התורה". שלום ותורה - היו שם, אבל הכל היה מקולקל מבפנים.

המסר לימינו

ביום הזה מבקש מאיתנו הקב"ה: "שב על הארץ, אל תלמד תורה, אל תאמר שלום. פשפש במעשיך, נקה את הלב, טהר את המידות. רק כך אוכל להחזיר לכם את הבית השלישי".